Israel

פרק א': הגדרות

הגדרות

1.      

בחוק זה –

"בעל עניין", "קרוב" ו"שליטה" – כהגדרתם בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990‏[1];

"דוחות כספיים" – מאזן, דוח רווח והפסד ודוח על תזרימי מזומנים, לרבות הביאורים להם;

"הפקה מקומית" – תכנית טלוויזיה שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני–הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, ואשר הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית או בשפה אחרת שאישר המנהל הכללי מראש, למעט שידורי חדשות, תכניות ספורט ותכניות בענייני היום; בהגדרה זו, "רוב" – 75% לפחות;

"הפקה מקומית עצמית" – הפקה מקומית שהפיק תאגיד השידור הציבורי;

"הפקה מקומית קנויה" – הפקה מקומית שאינה אחת מאלה:

(1)       הפקה מקומית עצמית;

(2)       הפקה של מוסד ממשלתי;

(3)       הפקה של גוף אחר, המשדר לפי כל דין שידורי טלוויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל עניין בו, במישרין או בעקיפין;

"ועדת האיתור" – הוועדה שמונתה לפי סעיף 29;

"ועדת הכלכלה" – ועדת הכלכלה של הכנסת;

"זכויות קניין רוחני" – לרבות זכות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, וזכויות מבצעים ומשדרים לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים;

"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט–1999‏[2];

"חוק החברות הממשלתיות" – חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏[3];

"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏[4];

"היחידה המסחרית" – כמשמעותה בסעיף 78;

"יום הפרסום" – יום פרסומו של חוק זה;

"יום התחילה" – יום תחילתו של חוק זה לפי סעיף 92;

"המועצה" – מועצת תאגיד השידור הציבורי שמונתה לפי סעיף 9;

"המנהל הכללי" – המנהל הכללי של תאגיד השידור הציבורי שמונה לפי סעיף 38;

"נושא משרה", בתאגיד השידור הציבורי – המנהל הכללי, משנה או סגן למנהל הכללי, וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי, וחבר המועצה;

"עלות שכר" – כל תשלום בעד העסקה, לרבות הפרשות מעסיק, תשלומי חובה או רשות שהמעסיק נושא בהם בשל ההעסקה, החזרי הוצאות המשולמים לעובד שהם הכנסה מעבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה[5], תשלומים בעד סיום עבודה, רכב והוצאות השימוש בו וכל הטבה או תשלום אחר, בין שהם משולמים על בסיס חודשי ובין שלא;

"רשות החברות הממשלתיות" – רשות החברות הממשלתיות כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות;

"השידורים" – שידורי רדיו ושידורי טלוויזיה הניתנים לציבור לפי חוק זה, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו-כיווניים והידודיים;

"שידורי חדשות" – שידורי מהדורות חדשות ויומני חדשות;

"תאגיד השידור הציבורי" – תאגיד השידור הציבורי שהוקם לפי סעיף 2;

"השר" – שר התקשורת.

פרק ב': הקמת תאגיד השידור הציבורי ותפקידיו

הקמת תאגיד השידור הציבורי

2.      

מוקם בזה תאגיד השידור הציבורי.

אישיות משפטית של תאגיד השידור הציבורי

3.      

תאגיד השידור הציבורי הוא אישיות משפטית, הכשרה לכל חובה, זכות ופעולה המתיישבת עם אופיו וטבעו כגוף מאוגד.

האורגנים של תאגיד השידור הציבורי

4.      

האורגנים של תאגיד השידור הציבורי הם המועצה והמנהל הכללי.

מקום מושבו של תאגיד השידור הציבורי

5.      

מקום מושבם של המועצה ושל הנהלת תאגיד השידור הציבורי הוא בירושלים; עיקר שידוריו של תאגיד השידור הציבורי ישודרו מירושלים; לעניין סעיף זה, "ירושלים" – כמשמעותה בסעיף 5 לחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל[6].

תאגיד השידור הציבורי – גוף מבוקר

6.      

תאגיד השידור הציבורי הוא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]‏[7].

תפקידי תאגיד השידור הציבורי

7.      

(א)           תאגיד השידור הציבורי יקיים שידורים ויספק סוגי תוכן שונים באמצעים חזותיים, קוליים וכתובים, בטלוויזיה, ברדיו ועל גבי רשת האינטרנט.

(ב)       התוכן שיספק תאגיד השידור הציבורי יהיה עצמאי, יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.

(ג)       תאגיד השידור הציבורי יספק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום, באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור.

(ד)       תאגיד השידור הציבורי יספק תוכן מגוון הפונה לילדים ולנוער, ויקדם יצירה של תוכן ערכי, חינוכי ולימודי לילדים ולנוער.

(ה)      תאגיד השידור הציבורי יספק תוכן הפונה למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית, ובכלל זה שידורים בשפה העברית, שידורים בשפה הערבית לאוכלוסייה הערבית בישראל ושידורים בשפות נוספות הרווחות בחברה הישראלית.

(ו)       במילוי תפקידיו כאמור בסעיף זה יפעל תאגיד השידור הציבורי –

(1)       להרחבת ההשכלה והדעת;

(2)       לקידום התרבות, היצירה האיכותית הישראלית המקורית, והמוסיקה הישראלית;

(3)       לקידום החדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם ובטכנולוגיות השידור;

(4)       לטיפוח ולקידום השפה העברית.

השידורים – שירות ציבורי

8.      

תאגיד השידור הציבורי יקיים את השידורים כשירות ציבורי.

פרק ג': מועצת תאגיד השידור הציבורי

מועצת תאגיד השידור הציבורי

9.      

(א)      השר ימנה לתאגיד השידור הציבורי מועצה בת 12 חברים, ובהם לפחות שש נשים ולפחות חבר אחד הנמנה עם האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לפי המלצת ועדת האיתור כאמור בסעיף 31, והם:

(1)       יושב ראש המועצה, שהוא בעל תואר אקדמי וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה, או בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים אלה:

(א)      תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;

(ב)       תפקיד ניהולי בכיר בארגון משמעותי, בעל מעמד בתחום התקשורת;

(2)       נציג ציבור בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי בגוף העוסק בשידורים, בעיתון או באתר אינטרנט חדשותי;

(3)       נציג ציבור בעל ניסיון משמעותי בתחום העיתונות הכתובה או המשודרת או באתרי אינטרנט חדשותיים, ובכלל זה בעריכת תוכן;

(4)       שני נציגי ציבור בעלי ניסיון משמעותי בתחום היצירה הטלוויזיונית, הקולנועית או המוסיקלית;

(5)       נציג ציבור בעל ניסיון טכנולוגי משמעותי בתחום הקשור לפעילות תאגיד השידור הציבורי;

(6)       נציג ציבור בעל ניסיון משמעותי בניהול כספים בגופים בעלי היקף עסקים משמעותי;

(7)       נציג ציבור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית כמשמעותה לפי סעיף 240 לחוק החברות;

(8)       נציג ציבור שהוא משפטן בעל ניסיון משמעותי בתחום האסדרה;

(9)       שני נציגי ציבור בעלי ניסיון משמעותי בתחום החינוך או השידורים לילדים ולנוער;

(10)     נציג ציבור בעל מעמד בתחום מורשת ישראל.

(ב)       על מינוי חבר המועצה, ובכלל זה יושב ראש המועצה, יחולו הוראות סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות בשינויים אלה:

(1)       במקום הוראות סעיפים 16א ו-24(ג) לחוק האמור יחולו הוראות סעיף קטן (א);

(2)       לא ימונה למועצה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ולא יחולו הוראות סעיף 17(א)(5) לחוק החברות הממשלתיות.

(ג)       דין חברי המועצה כדין עובדי המדינה לעניין החיקוקים המנויים בסעיף 56(1) עד (6).

איסור זיקה – חבר המועצה

10.    

לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית או מי שעסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות; לעניין זה, לא יראו השתתפות בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי, או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים, כשלעצמן, כפעילות פוליטית.

תפקידי המועצה

11.

תפקידי המועצה הם:

(1)       לקבוע את מדיניות תאגיד השידור הציבורי ובכלל זה את מדיניות השידורים הכוללת, לשם מילוי תפקידי תאגיד השידור הציבורי כאמור בסעיף 7 ובהתאם לתקציבו המאושר, ובלבד שהמועצה לא תשנה את מספר ערוצי הטלוויזיה אלא באישור השר ובכפוף להוראות סעיף 63(ב), ולא תוסיף רשתות שידור ברדיו אלא באישור השר;

(2)       לפקח על ביצוע המדיניות שקבעה לפי פסקה (1);

(3)       לאשר את לוחות השידורים בשים לב למרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף 64;

(4)       למנות את המנהל הכללי לפי הוראות סעיף 38 ולפקח על פעולותיו;

(5)       לאשר את המבנה הארגוני של תאגיד השידור הציבורי, את מדיניות ההעסקה של העובדים, וכן את שיא כוח האדם בתאגיד לאחר שניתן האישור הנדרש לפי סעיף 81(א);

(6)       לדון בהצעת התקציב השנתי של תאגיד השידור הציבורי שהכין המנהל הכללי לפי סעיף 43(3), ולאשרה, לא יאוחר מ-30 ימים לפני תום שנת הכספים, לאחר שנוכחה כי התקציב המוצע מאוזן;

(7)       לדון בתכנית העבודה השנתית שהגיש לה המנהל הכללי לפי סעיף 43(4), ובכלל זה ביעדיו השנתיים של תאגיד השידור הציבורי, לבדוק את התאמתה להצעת התקציב השנתי שהוגשה לה לפי פסקה (6) ולאשר את התכנית האמורה;

(8)       לפקח על עמידתו של תאגיד השידור הציבורי ביעדי התקציב השנתי המאושר וביצועו;

(9)       להיות אחראית לעריכת הדוחות הכספיים ולאישורם, ובכלל זה לדון בהערות רואה החשבון המבקר שמונה לפי סעיף 49, לגבי הדוחות הכספיים, וכן לדון לאחר אישור הדוחות הכספיים בכל פרט שרואה החשבון המבקר הסתייג, העיר הערה או נמנע מלחוות דעתו לגביו;

(10)     לקבוע עסקאות מסוג מסוים או שיש להן היקף תקציבי מסוים שהמנהל הכללי או מי מטעמו רשאי להתקשר בהן בשם תאגיד השידור הציבורי, יחד עם מי שתקבע המועצה לעניין זה, וכן לקבוע עסקאות מסוג מסוים או שיש להן היקף תקציבי מעל לסכום שתקבע, הטעונות את אישורה, ולדון באישורן של עסקאות כאמור;

(11)     לדון בדוח הפעילות שהגיש לה המנהל הכללי לפי סעיף 43(5) ובדין וחשבון השנתי שהגיש לה המבקר הפנימי לפי סעיף 51(ב)(2), ולאשר את תכנית העבודה שהעבירה לה ועדת הביקורת לפי סעיף 22(ב)(3), בצירוף הצעותיה והמלצותיה, בשינויים הנראים לה;

(12)     לקבוע כללי אתיקה לשידור הציבורי;

(13)     לקבוע יעדים מדידים לבחינת ביצועיהם של עובדי תאגיד השידור הציבורי הממלאים תפקיד ניהולי, כפי שתחליט;

(14)     לבצע כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה.

סמכות שיורית של המועצה

12.    

סמכות של תאגיד השידור הציבורי שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של תאגיד השידור הציבורי, רשאית המועצה להפעילה.

דוחות כספיים ודוחות על פעילות תאגיד השידור הציבורי  

13.    

(א)      יושב ראש המועצה יגיש לשר, לא יאוחר מיום 31 במרס בכל שנה, את הדוחות הכספים האמורים בסעיף 11(9) לגבי השנה הקודמת, וכן דוח על פעילותו של תאגיד השידור הציבורי; בדוח הפעילות יפורטו בין השאר היעדים שקבעה המועצה, עמידתו של תאגיד השידור הציבורי ביעדים האמורים ועמידתו במרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף 64, וכן רשימת הגורמים שתאגיד השידור הציבורי התקשר עמם לשם רכישת הפקות מקומיות קנויות ושיעור הסכום השנתי ששילם לכל גורם כאמור מתוך סכום ההוצאה השנתית, כאמור בסעיף 64(ב).

(ב)       היה לשר יסוד סביר להניח כי הדוחות הכספיים שהוגשו לו לפי סעיף זה אינם משקפים את התנהלות תאגיד השידור הציבורי, רשאי הוא להעביר את הדוחות האמורים לבדיקת רשות החברות הממשלתיות; רשות החברות הממשלתיות תבדוק את הדוחות שהועברו לה לפי סעיף קטן זה ותעיר את הערותיה עליהם לתאגיד השידור הציבורי ולשר, ויהיו נתונות לה לשם כך הסמכויות שבסעיף 55 לחוק החברות הממשלתיות.

(ג)       השר רשאי לחייב את תאגיד השידור הציבורי בעריכת דוח נוסף ולקבוע את מועד הגשתו.

(ד)       תאגיד השידור הציבורי יפרסם את הדוחות האמורים בסעיף זה באתר האינטרנט שלו ובכל דרך אחרת שימצא לנכון, וימציא העתק לכל דורש.

(ה)      על תאגיד השידור הציבורי יחולו הוראות סעיפים 33א עד 33ג לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים" יקראו "השר, בהתייעצות עם שר האוצר".

תקופת הכהונה של חבר המועצה

14.    

חבר המועצה ימונה לתקופה של ארבע שנים, ואולם השר, בהמלצת ועדת האיתור או לפי הצעתה, רשאי להאריך את כהונתו לתקופת כהונה אחת נוספת.

הפסקת הכהונה והשעיה של חבר המועצה

15.    

(א)      חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)       הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2)       השר נוכח כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; נוכח השר כאמור, יעביר את חבר המועצה מכהונתו בהודעה בכתב;

(3)       הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, והשר בהסכמת ועדת האיתור, ברוב חבריה שאחד מהם הוא יושב ראש הוועדה, העביר אותו מכהונתו בהודעה מנומקת בכתב;

(4)       השר נוכח כי הוא נעדר בלא סיבה סבירה, משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת; יושב ראש המועצה ידווח לשר על חבר המועצה שנעדר מישיבותיה כאמור; נוכח השר כאמור, יעביר את חבר המועצה מכהונתו בהודעה בכתב;

(5)       השר מצא כי התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם, לפי דין, מלכהן כחבר המועצה;

(6)       הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה.

(ב)       הוגש נגד יושב ראש המועצה או חבר המועצה כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי השר להשעותו מכהונתו, עד למתן פסק דין סופי בעניינו.

(ג)       חדל לכהן חבר המועצה, יפעל השר למינוי חבר אחר במקומו לפי הוראות סעיף 9, בהקדם האפשרי.

מינוי ממלא מקום

16.    

(א)      התפנתה משרתו של יושב ראש המועצה וטרם התמנה אחר במקומו, ימנה לו השר, בהקדם האפשרי, ממלא מקום מבין חברי המועצה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

(ב)

(1)       נבצר מיושב ראש המועצה למלא את תפקידו באופן זמני ימנה לו השר, בהקדם האפשרי, ממלא מקום מבין חברי המועצה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

(2)       נוכח השר כי נבצר מיושב ראש המועצה או מחבר המועצה למלא את תפקידו באופן זמני לתקופה הנמשכת או העלולה להימשך מעל שישה חודשים, רשאי השר למנות לו ממלא מקום לפי הוראות סעיף 9.

(ג)  

(1)       הושעה יושב ראש המועצה כאמור בסעיף 15(ב), ימנה לו השר, בהקדם האפשרי, ממלא מקום מבין חברי המועצה למשך תקופת ההשעיה.

(2)       נוכח השר כי תקופת ההשעיה של יושב ראש המועצה או חבר המועצה נמשכת או עלולה להימשך לתקופה העולה על שישה חודשים, רשאי השר למנות לו ממלא מקום לפי הוראות סעיף 9.

פרסום בדבר מינוי והפסקת כהונה

17.

תאגיד השידור הציבורי יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט שלו הודעה בדבר מינוי או הפסקת כהונה של חבר המועצה.

תוקף פעולות המועצה

18.    

קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף פעולותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חבריה מכהנים כדין.

ישיבות המועצה

19.    

(א)      ישיבות המועצה יתקיימו לפי צורכי תאגיד השידור הציבורי ולפחות אחת לחודש.

(ב)       המניין החוקי לישיבות המועצה הוא רוב חבריה המכהנים.

(ג)       יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדיהן ואת סדר היום שלהן; שליש מחברי המועצה המכהנים רשאים לבקש מיושב ראש המועצה לזמן ישיבה או להעלות נושא לסדר היום; הוגשה בקשה כאמור, יכנס יושב ראש המועצה ישיבה בתוך 14 ימים מיום הגשת הבקשה.

(ד)       המועצה תזמין את המנהל הכללי ואת מי שהיא או המנהל הכללי ימצאו כי דרוש לדיון, לכל ישיבה שתעסוק באישור לוחות השידורים לפי סעיף 11(3) וכן לישיבות אחרות שהמועצה תמצא לנכון.

(ה)      היועץ המשפטי של תאגיד השידור הציבורי יוזמן לכל ישיבות המועצה והוא יהיה רשאי להשתתף בהן.

סדרי עבודת המועצה

20.    

(א)    

(1)       החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בישיבה; היו הקולות שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש המועצה, אם השתתף בישיבה.

(2)       על אף האמור בפסקה (1), החלטות המועצה בעניינים המנויים בסעיף 11(3) ו-(6), ובעניין מינוי המנהל הכללי כאמור בסעיף 11(4) או העברתו מכהונה יתקבלו ברוב חברי המועצה המכהנים.

(ב)       המועצה תנהל פרוטוקולים של דיוניה.

(ג)       החלטות המועצה יועמדו לעיון הציבור בין השאר באתר האינטרנט של תאגיד השידור הציבורי, בכפוף לסייגים לפי סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998[8].

(ד)       המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

ועדות משנה

21.    

(א)      המועצה רשאית, לשם ביצוע תפקידיה, למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין שתראה לנכון, לקבוע את תפקידיהן ולאצול להן מסמכויותיה לפי חוק זה, למעט סמכויות אלה:

(1)       קביעת כללים;

(2)       מינוי המנהל הכללי, השעייתו והעברתו מכהונה;

(3)       אישור התקציב;

(4)       אישור הדוחות הכספיים;

(5)       אישור לוחות השידורים;

(6)       דיון בדין וחשבון של המבקר והפנימי ובדוחות ועדת הביקורת;

(7)       שינוי במספר ערוצי השידור או רשתות השידור.

(ב)       בוועדת משנה יהיו שלושה חברים לפחות.

(ג)       הוראות סעיף 19, למעט סעיף קטן (א) סיפה, וסעיף 20, למעט סעיף קטן (א)(2), יחולו על ועדת משנה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: בסעיף 19(ג), במקום "שליש" יבוא "רוב".

ועדת הביקורת

22.    

(א)      המועצה תמנה, מבין חבריה, ועדת ביקורת שמספר חבריה לא יפחת משלושה, ובלבד שאחד מהם הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית שמונה לפי סעיף 9(א)(7) ואחד מהם משפטן שמונה לפי סעיף 9(א)(8); יושב ראש המועצה לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.

(ב)       ועדת הביקורת –

(1)       תעמוד על ליקויים בניהול תאגיד השידור הציבורי, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של תאגיד השידור הציבורי או עם רואה החשבון המבקר, ותציע למועצה דרכים לתיקונם; מצאה ועדת הביקורת ליקוי כאמור שהוא ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחות לעניין הליקוי הנדון, בנוכחות המבקר הפנימי או רואה החשבון המבקר, לפי העניין, ובלא נוכחות של נושאי משרה בתאגיד השידור הציבורי שאינם חברי המועצה; על אף האמור, נושא משרה שאינו חבר המועצה רשאי להיות נוכח לשם הצגת עמדה בנושא שבתחומי מומחיותו;

(2)       תבחן את מערך הביקורת הפנימית של תאגיד השידור הציבורי ואת תפקודו של המבקר הפנימי וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו, בשים לב, בין השאר לצרכיו המיוחדים של תאגיד השידור הציבורי ולגודלו;

(3)       תבחן את תכנית העבודה של המבקר הפנימי שהוגשה לה לפי
סעיף 51(ב)(3) ותעבירה לאישור המועצה בצירוף הערותיה והמלצותיה;

(4)       תדון בדין וחשבון של המבקר הפנימי ובדוחות מבקר המדינה;

(5)       תקבע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי תאגיד השידור הציבורי בקשר לליקויים בניהולו ולגבי ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור; הסדרים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של תאגיד השידור הציבורי;

(6)       תדון בדוח הממונה על קבילות הציבור שפורסם לפי סעיף 62(ח), בתוך 30 ימים מיום פרסום הדוח האמור.

(ג)       יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה על ידו או על ידי חבר ועדה אחר, או על ידי המועצה, המנהל הכללי או המבקר הפנימי.

(ד)       על ישיבות ועדת הביקורת יחולו הוראות סעיף 19(א) עד (ג) וסעיף 20, למעט סעיף קטן (א)(2), בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: בסעיף 19, בסעיף קטן (א), במקום "אחת לחודש" יבוא "אחת לרבעון" ובסעיף קטן (ג), במקום "שליש" יבוא "רוב".

(ה)      מי שאינו חבר בוועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת הדיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים או לשם ניהולה התקין של הישיבה.

(ו)       על אף האמור בסעיף קטן (ה), המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של תאגיד השידור הציבורי יקבלו הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיו רשאים להשתתף בהן.

(ז)       הודעה על קיום ישיבת ועדת הביקורת שבה עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים תומצא לרואה החשבון המבקר והוא ישתתף בה.

(ח)      ועדת הביקורת תגיש למועצה ולמנהל הכללי, לא יאוחר מ-1 במרס בכל שנה, דוח על פעילותה בשנה הקודמת שיכלול את ממצאיה ומסקנותיה בנוגע לדוחות הביקורת שבהם דנה, והיא רשאית להגיש דוחות נוספים במהלך השנה.

גמול והחזר
הוצאות

23.    

שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם תאגיד השידור הציבורי גמול או החזר הוצאות לחבר המועצה, ואת שיעוריהם.

שיקול דעת עצמאי

24.    

(א)      חבר המועצה יפעיל שיקול דעת עצמאי בהצבעה במועצה, ולא יהיה צד להסכם הצבעה, ויראו באי-הפעלת שיקול דעת עצמאי כאמור או בהצבעה לפי הסכם הצבעה, הפרת חובת אמונים.

(ב)       לא ימלא אדם תפקיד מתפקידיו של חבר המועצה אלא אם כן מונה כדין לתפקיד חבר המועצה, ולא יפגע אדם בשיקול הדעת העצמאי של חבר המועצה.

(ג)       בלי לגרוע מהוראות כל דין, על מי שהפר את הוראות סעיף קטן (ב) יחולו החובות והאחריות החלים על חברי המועצה לפי כל דין.

זכות לקבל מידע

25.    

חבר מועצה רשאי לבדוק את מסמכי תאגיד השידור הציבורי ואת רישומיו ולקבל העתקים מהם בתוך זמן סביר, וכן לבדוק את נכסי תאגיד השידור הציבורי והתחייבויותיו, ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כחבר המועצה; העברת המסמכים והרישומים ובדיקת הנכסים וההתחייבויות לפי סעיף זה, ייעשו באמצעות המנהל הכללי.

ניגוד עניינים

26.    

(א)      חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעסקה או בעניין העומדים לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, יודיע על כך בכתב למועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העסקה או העניין האמורים עומדים לדיון; חבר המועצה לא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הוועדה באותה עסקה או באותו עניין, לא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או הקשורה עמם, ולא יטפל בהם במסגרת תפקידו גם מחוץ לישיבות המועצה או הוועדה.

(ב)       חבר המועצה, קרובו, סוכנו, שותפו או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל עניין או מנהל בו, לא יתקשר בעסקה עם תאגיד השידור הציבורי, ולא יועסק בידי תאגיד השידור הציבורי.

איסור השתתפות חבר מועצה בשידורים

27.    

חבר המועצה לא ישתתף בשידורים.

פיזור המועצה

28.    

(א)      נוכח השר כי המועצה אינה ממלאת את התפקידים והחובות שהוטלו עליה לפי חוק זה, ובכלל זה כמפורט להלן, כך שהתנהלות תאגיד השידור הציבורי נפגעת באופן מובהק ומשמעותי ביותר, רשאי הוא לפנות לממשלה בבקשה בכתב, כדי שתתרה במועצה בהודעה מנומקת בכתב, כי אם בתוך תקופה שקבעה לא תמלא המועצה את חובותיה, תפזרה הממשלה:

(1)       המועצה לא הגישה הצעת תקציב שנתי מאוזן בהתאם לסעיף 22 לחוק יסודות התקציב;

(2)       המועצה לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה לפי סעיף 19(א);

(3)       המועצה לא מילאה את תפקידיה בכל הנוגע לקיום חובות תאגיד השידור הציבורי לפי סעיף 64.

(ב)       לא מילאה המועצה את חובותיה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שקבעה הממשלה בהתראתה, רשאית הממשלה להורות על פיזורה.

(ג)       השר ימנה, בתוך 60 ימים מיום פיזור המועצה לפי סעיף קטן (ב), מועצה חדשה, לפי הוראות סעיף 9.

(ד)       מועצה שפוזרה תמשיך לכהן כמועצה זמנית עד למינויה של המועצה החדשה; מועצה זמנית תימנע ככל האפשר מקבלת החלטות משמעותיות שאינן נדרשות לשם תפקודו השוטף והתקין של תאגיד השידור הציבורי.

פרק ד': ועדת האיתור

מינוי ועדת האיתור ותפקידה

29.    

(א)      תמונה ועדת איתור שתפקידה לאתר ולהציע לשר מועמדים ראויים למועצת תאגיד השידור הציבורי.

(ב)       ועדת האיתור תהיה בת שלושה חברים, והם:

(1)       שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שימנה השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;

(2)       נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחום התקשורת, הכתובה או המשודרת, או בתחום היצירה הטלוויזיונית, הקולנועית או המוסיקלית, שימנה יושב ראש ועדת האיתור;

(3)       נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחומי הכלכלה או הניהול, שימנה יושב ראש ועדת האיתור.

(ג)       לא ימונה לחבר ועדת האיתור מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

(ד)       לא ימונה לחבר ועדת האיתור ולא יכהן בה, מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת האיתור, לביו עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; בסעיף זה, "עניין אישי – לרבות עניין אישי של קרובו, סוכנו או שותפו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה.

(ה)      לשם מינוי חברי ועדת האיתור האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של סעיף קטן (ב) יפרסם יושב ראש הוועדה הודעה לציבור שבה יצוין כי כל אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות האמורים באותן פסקאות רשאי להציע את מועמדתו לכהן בוועדת האיתור, והכל לפי הפרטים המפורטים בהודעה, ורשאי יושב ראש הוועדה לפנות מיוזמתו למועמדים העומדים בתנאי הכשירות האמורים באותן פסקאות ולהזמינם להגיש מועמדות.

(ו)       חבר ועדת האיתור ימונה באישור הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות.

איסור זיקה – חבר ועדת האיתור

30.    

לא ימונה לחבר ועדת האיתור ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית או מי שעסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות; לעניין זה, לא יראו השתתפות בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי, או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים, כשלעצמן, כפעילות פוליטית.

עבודת ועדת האיתור

31.    

(א)      ועדת האיתור תמליץ לשר על 12 מועמדים לכהן כחברי המועצה ובהם על מועמד אחד לכהן כיושב ראש המועצה.

(ב)       לשם איתור מועמדים לפי הוראות סעיף זה, תפרסם ועדת האיתור הודעה לציבור שבה יצוין כי כל אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות האמורים בסעיף 9 רשאי להציע את מועמדתו לכהן כחבר המועצה או כיושב ראש המועצה, לפי העניין, והכול לפי התנאים המפורטים בהודעה, ורשאית ועדת האיתור לפנות מיוזמתה למועמדים העומדים בתנאי הכשירות האמורים בסעיף 9 ולהזמינם להגיש מועמדות.

(ג)       ועדת האיתור תעמיד לעיון הציבור את עיקרי הדיון ואת החלטותיה לפי סעיף זה.

סדרי עבודת ועדת האיתור

32.    

(א)      החלטות ועדת האיתור יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה.

(ב)       ועדת האיתור תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

תקופת הכהונה של חבר ועדת האיתור

33.    

חבר ועדת האיתור ימונה לתקופה של ארבע שנים, ואולם –

(1)       השר רשאי להאריך את תקופת כהונתו של יושב ראש הוועדה, עד לסיום הליכי מינוי יושב ראש במקומו;

(2)       יושב ראש הוועדה רשאי להאריך את תקופת כהונתו של חבר הוועדה המנוי בסעיף 29(ב)(2) או (3), עד לסיום הליכי מינויו של חבר ועדה במקומו.

הפסקת כהונה של חבר ועדת האיתור

34.    

(א)      חבר ועדת האיתור, למעט יושב ראש הוועדה, יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)       הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת האיתור;

(2)       יושב ראש ועדת האיתור נוכח כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; נוכח היושב ראש כאמור, יעביר את חבר הוועדה מכהונתו בהודעה בכתב;

(3)       הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, ויושב ראש ועדת האיתור מסר לו הודעה מנומקת בכתב על העברתו מכהונה כאמור;

(4)       הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

(ב)       יושב ראש ועדת האיתור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)       הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2)       השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, נוכח כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; נוכח השר כאמור, יעביר את יושב ראש הוועדה מכהונתו בהודעה בכתב;

(3)       הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, והשר בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(4)       הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כיושב ראש ועדת האיתור או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

(ג)       חדל לכהן חבר ועדת האיתור, יפעל יושב ראש הוועדה למינוי חבר אחר במקומו לפי הוראות סעיף 29, בהקדם האפשרי, ואם חדל לכהן יושב ראש הוועדה – יפעל השר כאמור למינוי יושב ראש אחר במקומו, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושה חודשים לאחר שחדל לכהן.

(ד)       נוכח השר או יושב ראש הוועדה, לפי העניין, כי נבצר מיושב ראש ועדת האיתור או מחבר ועדת האיתור למלא את תפקידו, באופן זמני, לתקופה הנמשכת או העלולה להימשך מעל שישה חודשים, רשאי השר או יושב ראש הוועדה, לפי העניין, למנות לו ממלא מקום לפי הוראות סעיף 29.

תוקף פעולות ועדת האיתור

35.    

קיום ועדת האיתור, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו של אחד מחברי הוועדה, ובלבד שמכהנים בה שני חברי ועדה.

תשלום לחברי
ועדת האיתור

36.    

חבר ועדת האיתור שאינו עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום ממשרד התקשורת בעבור השתתפות בישיבות ועדת האיתור, בהתאם להוראות שקבע החשב הכללי במשרד האוצר לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב.

ועדת האיתור – גוף מבוקר

37.    

ועדת האיתור היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח– 1958 [נוסח משולב].

פרק ה': המנהל הכללי של תאגיד השידור הציבורי

המנהל הכללי של תאגיד השידור הציבורי

38.    

(א)      המועצה תמנה מנהל כללי לתאגיד השידור הציבורי שהוא בעל תואר אקדמי, וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה או בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים אלה:

(1)       תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;

(2)       תפקיד ניהולי בכיר בארגון משמעותי, בעל מעמד בתחום התקשורת.

(ב)       המועמדים לתפקיד המנהל הכללי של תאגיד השידור הציבורי ייבחרו בידי ועדה שחבריה הם כמפורט להלן (בסעיף זה – ועדה לבחירת המנהל הכללי):

(1)       יושב ראש המועצה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2)       שני חברי המועצה שתבחר המועצה.

(ג)       הוועדה לבחירת המנהל הכללי תאתר מועמדים לתפקיד המנהל הכללי, לרבות בדרך של פרסום הודעה לציבור; המנהל הכללי ימונה לפי הוראות סעיף קטן (א) מתוך המועמדים שהציעה הוועדה לבחירת המנהל הכללי.

(ד)       על מינוי המנהל הכללי יחולו הוראות סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים אלה:

(1)       במקום הוראות סעיף 37(ג) לחוק האמור יחולו הוראות סעיף קטן (א);

(2)       לא ימונה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כמנהל הכללי, ולא יחולו הוראות סעיף 17(א)(5) לחוק החברות הממשלתיות.

איסור זיקה – המנהל הכללי

39.

לא ימונה למנהל הכללי ולא יכהן בתפקיד כאמור מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית או מי שעסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות; לעניין זה, לא יראו השתתפות בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי, או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים, כשלעצמן, פעילות פוליטית.

תקופת הכהונה
של המנהל הכללי והעברה מכהונה

40.    

(א)      המנהל הכללי ימונה לתקופה של ארבע שנים, ואפשר להאריך את כהונתו לתקופת כהונה אחת נוספת, בלבד.

(ב)       המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)       הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה;

(2)       המועצה קבעה כי נבצר ממנו למלא את תפקידו דרך קבע;

(3)       המועצה קבעה ברוב חבריה המכהנים שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;

(4)       המועצה קבעה כי התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם לפי דין מלכהן כמנהל כללי;

(5)       הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כמנהל הכללי;

(6)       המועצה קבעה כי תאגיד השידור הציבורי לא עמד בחובותיו לפי סעיף 64;

(7)       תאגיד השידור הציבורי חרג משיא כוח האדם שאושר בהתאם להוראות סעיף 11(5), לפי הודעת המנהל הכללי או החלטת שר האוצר כאמור בסעיף 81(ה);

(8)         שר האוצר או הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר מצא כי תאגיד השידור הציבורי הסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגמלאות, או על הטבות כספיות הקשורות לעבודה, בניגוד להוראות סעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב, אלא אם כן מצאה המועצה כי המנהל הכללי נקט את כל הצעדים הנדרשים כדי להימנע מהשינויים או מההטבות כאמור;

(9)       נמצא בדוחות הכספיים של תאגיד השידור הציבורי שאישרה המועצה בשנה מסוימת, כי קיים עודף התחייבויות על נכסים או כי בתקופת הדוח קיים עודף הוצאות על הכנסות (בפסקה זו – גירעון), אלא אם כן הגירעון אוזן במהלך שני הרבעונים העוקבים, וכן כי בדוחות הכספיים שהובאו לאישור המועצה בשנה הקודמת לאותה שנה לא היה גירעון.

(ג)       חדל המנהל הכללי לכהן, תמנה המועצה מנהל כללי אחר במקומו, בתוך 60 ימים, לפי הוראות סעיף 38.

השעיה מכהונה של המהל הכללי

41.    

הוגש נגד המנהל הכללי כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 40(ב)(5), תשעה אותו המועצה מתפקידו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.

מינוי ממלא מקום למנהל הכללי

42.    

(א)      התפנתה משרתו של המנהל הכללי וטרם מונה אחר במקומו או החליטה המועצה כי נבצר מהמנהל הכללי באופן זמני למלא את תפקידו, תמנה לו ממלא מקום לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאית היא להאריכה בתקופה אחת נוספת, שלא תעלה על שלושה חודשים; נמשכה או עלולה להימשך התקופה שבה נבצר מהמנהל הכללי למלא את תפקידו מעל שישה חודשים, רשאית המועצה למנות לו ממלא מקום, לפי הוראות סעיף 38.

(ב)       הושעה המנהל הכללי מכהונתו לפי הוראות סעיף 41, תמנה לו המועצה ממלא מקום לפי הוראות סעיף 38, למשך תקופת ההשעיה.

תפקידי המנהל הכללי

43.    

תפקידי המנהל הכללי הם:

(1)       להיות אחראי לניהול השוטף של תאגיד השידור הציבורי בהתאם להחלטות המועצה ולהנחיותיה;

(2)       לשמש העורך הראשי של השידורים, ולהעביר את לוחות השידורים לאישור המועצה; בביצוע תפקידו על פי פסקה זו יפעל המנהל הכללי באופן עצמאי;

(3)       להכין הצעת תקציב מאוזן של תאגיד השידור הציבורי, לכל שנת כספים, להביאה לפני המועצה 60 ימים לפחות לפני תום השנה, ולהיות אחראי לביצוע התקציב כאמור, לאחר אישורו;

(4)       להגיש לאישור המועצה, בכל שנה, יחד עם הצעת התקציב כאמור בפסקה (3), תכנית עבודה שנתית שתכלול, בין השאר, את יעדי תאגיד השידור הציבורי לשנה הקרובה, את הפעולות המתוכננות להיעשות בידי תאגיד השידור הציבורי להשגת היעדים האמורים ואת דרכי מימון התכנית;

(5)       להגיש למועצה, אחת לשישה חודשים לפחות, דוח ובו פירוט של פעילות תאגיד השידור הציבורי בתקופה שאליה מתייחס הדוח, והתייחסות למימוש היעדים שהוגדרו בתכנית העבודה השנתית, בתקופה האמורה.

סמכויות המנהל הכללי

44.    

למנהל הכללי יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של תאגיד השידור הציבורי, שאינן נתונות לאחר לפי חוק זה, ובכלל זה –

(1)       ייצוג תאגיד השידור הציבורי בכל תפקיד מתפקידיו וחתימה בשמו על מסמכים ועסקאות, בכפוף להוראות סעיף 11(10);

(2)       קבלת עובדים לתאגיד השידור הציבורי בהתאם להוראות סעיף 52, בכפוף לשיא כוח האדם שאישרה המועצה לפי סעיף 11(5).

חובת דיווח

45.    

(א)      המנהל הכללי יודיע ליושב ראש המועצה, בלא דיחוי, על כל עניין מהותי בתאגיד השידור הציבורי הנוגע לתפקידי המועצה; היה העניין חורג או עשוי לחרוג מקביעת המועצה לפי סמכותה, יזמן יושב ראש המועצה בלא דיחוי ישיבה של המועצה ויביא לפניה את ההודעה.

(ב)       המנהל הכללי ימסור למועצה דוח על הפעילות השוטפת של תאגיד השידור הציבורי במועדים שקבעה לכך המועצה.

איסור השתתפות המנהל הכללי בשידורים

46.    

המנהל הכללי לא ישתתף בשידורים.

פרק ו': מנהל חטיבת החדשות

מנהל חטיבת החדשות

47.

(א)      לתאגיד השידור הציבורי יהיה מנהל חטיבת חדשות; למנהל חטיבת החדשות ימונה אדם בעל ניסיון בתחום העיתונות, לתקופת כהונה של ארבע שנים, ואפשר להאריך את כהונתו לתקופת כהונה אחת נוספת.

(ב)       הוראות סעיף 52(ב)(1) יחולו לעניין מנהל חטיבת החדשות, ואולם מינויו והעברתו מכהונה טעונים אישור רוב חברי המועצה המכהנים.

(ג)       על אף האמור בסעיף 43(2), לעניין שידורי החדשות ותכניות בענייני היום במסגרת תקציב חטיבת החדשות, יהיה מנהל חטיבת החדשות העורך הראשי; בביצוע תפקידו זה יפעל מנהל חטיבת החדשות באופן עצמאי.

איסור זיקה – מנהל חטיבת החדשות

48.

לא ימונה ולא יכהן מנהל חטיבת חדשות שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית, או מי שעסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית בחמש השנים האחרונות; לעניין זה, לא יראו השתתפות בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי, או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים, כשלעצמן, כפעילות פוליטית.

פרק ז': בעלי תפקידים מיוחדים

רואה חשבון מבקר

49.    

(א)      רשות החברות הממשלתיות תמנה לתאגיד השידור הציבורי רואה חשבון מבקר שיבקר את הדוחות הכספיים שלו ויחווה את דעתו עליהם (בסעיף זה – פעולת ביקורת); על מינוי רואה החשבון ועל שכרו יחולו ההוראות לפי סעיף 44 לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים.

(ב)       רואה החשבון המבקר רשאי לעיין בכל עת במסמכי תאגיד השידור הציבורי הדרושים לו לשם מילוי תפקידו ולקבל הסברים לגביהם.

(ג)       רואה החשבון המבקר ישתתף בכל ישיבת המועצה הדנה בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולות ביקורת או בישיבת המועצה המתכנסת לפי סעיף קטן (ו).

(ד)       על רואה החשבון המבקר יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 45 לחוק החברות הממשלתיות והוראות סעיפים 160 ו-161 לחוק החברות.

(ה)      נודע לרואה החשבון המבקר אגב פעולת הביקורת, על ליקויים מהותיים בבקרה החשבונאית של תאגיד השידור הציבורי, ידווח על כך לשר, ליושב ראש המועצה ולרשות החברות הממשלתיות.

(ו)       הודיע רואה החשבון המבקר על ליקויים כאמור בסעיף קטן (ה), יזמן יושב ראש המועצה, בלא דיחוי, ישיבת מועצה לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו.

(ז)       רואה החשבון המבקר אחראי כלפי תאגיד השידור הציבורי ורשות החברות הממשלתיות לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים.

(ח)      אין בהוראות סעיף קטן (ז) כדי לגרוע מאחריותו של רואה החשבון המבקר לפי כל דין.

יועץ משפטי

50.    

(א)      לתאגיד השידור הציבורי יהיה יועץ משפטי.

(ב)       היועץ המשפטי יהיה עובד תאגיד השידור הציבורי, והוא ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.

(ג)       הפסקת כהונתו של היועץ המשפטי לפני תום תקופת כהונתו טעונה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

מבקר פנימי

51.    

(א)      המבקר הפנימי של תאגיד השידור הציבורי יהיה עובד תאגיד השידור הציבורי, והוא ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.

(ב)       הוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992‏[9] (בסעיף זה – חוק הביקורת הפנימית), יחולו בשינויים אלה:

(1)       על אף האמור בסעיף 5(ד) לחוק הביקורת הפנימית, יושב ראש המועצה יהיה הממונה על המבקר הפנימי;

(2)       בלי לגרוע מהוראות סעיף 6 לחוק הביקורת הפנימית, המבקר הפנימי יגיש דין וחשבון על ממצאיו למועצה ולוועדת הביקורת, ובכלל זה דין וחשבון שנתי;

(3)       על אף האמור בסעיף 7(א) לחוק הביקורת הפנימית, המבקר הפנימי יגיש לוועדת הביקורת הצעה לתכנית עבודה שנתית, או תקופתית, שהוכנה בהתייעצות עם המנהל הכללי, לשם בחינתה לפי סעיף 22(ב)(3), ויחולו הוראות סעיפים 22(ב)(3) ו-11(11);

(4)       בלי לגרוע מהוראות סעיף 7(ב) לחוק הביקורת הפנימית, רשאית ועדת הביקורת, בשים לב לתכניות העבודה המאושרות, להטיל על המבקר הפנימי משימות נוספות של ביקורת פנימית על אלה הקבועות בתכנית העבודה.

פרק ח': עובדי תאגיד השידור הציבורי

קבלת עובדים

52.    

(א)      קבלה של אדם לעבודה בתאגיד השידור הציבורי תיעשה במכרז.

(ב)       על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)       נושא משרה ייבחר בהליך של ועדה לאיתור מועמדים, באישור המועצה; חברי הוועדה יהיו המנהל הכללי ושני נושאי משרה שאינם חברי המועצה, שיבחר המנהל הכללי;

(2)       חובת המכרז לא תחול על משרות עיתונאי, עורך חדשות או מגיש תכניות בחטיבת החדשות; המועצה תקבע, בהחלטה מנומקת, כללים לעניין המשרות האמורות ומספר העובדים המרבי שעליהן לא תחול, בתנאים שתקבע, חובת המכרז; קבלת אדם למשרה כאמור תיעשה בידי מנהל חטיבת החדשות באישור המנהל הכללי, בהתבסס על שיקולים מקצועיים ובמסגרת התקציב שהוקצה לשם כך לחטיבת החדשות; עלות השכר לעובד במשרה כאמור לא תעלה על סכום שעליו החליטה המועצה, אלא אם כן אישרה זאת ועדת המשנה להתקשרויות שמונתה לפי סעיף 21;

(3)       נוסף על האמור בפסקה (2), המועצה רשאית לקבוע, בהחלטה מנומקת, כללים בדבר משרות וסוגים של משרות שעליהם לא תחול, בתנאים שתקבע, חובת המכרז; הכללים ייקבעו ככל האפשר כנהוג בשירות המדינה.

(ג)

(1)       המועצה תפרסם, בהודעה ברשומות, משרות וסוגים של משרות שקבעה לפי סעיף קטן (ב), כי לא תחול עליהם חובת המכרז.

(2)       הודעה בדבר איתור מועמדים למשרות שלא חלה עליהן חובת מכרז תפורסם באתר האינטרנט של תאגיד השידור הציבורי זמן סביר מראש.

התקשרות לתקופות מוגבלות או למשימות מיוחדות

53.

תאגיד השידור הציבורי רשאי להתקשר שלא במכרז, לתקופות מוגבלות או למשימות מסוימות, עם אדם כלשהו, אם קיימת, בנסיבות העניין, הצדקה מיוחדת להתקשרות בתחום התוכן והיצירה, ובשים לב לכישוריו המיוחדים של אותו אדם; המועצה תקבע כללים לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין סוגי התקשרות והדרכים לאיתור מועמדים.

ייצוג הולם בקרב עובדי תאגיד השידור הציבורי

54.

הוראות סעיף 15א(א) עד (ג) ו-(ז) עד (ט) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959[10], יחולו על תאגיד השידור הציבורי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)       בכל מקום, במקום "בשירות המדינה" יקראו "בתאגיד השידור הציבורי";

(2)       בסעיף קטן (ב) –

(א)      ברישה, במקום "הממשלה תפעל" יקראו "המנהל הכללי יפעל" ואחרי "שתקבע" יקראו "המועצה בכללים";

(ב)       בפסקה (1), במקום הרישה עד המילה "ינקטו" יקראו "המנהל הכללי ינקוט";

(ג)       בפסקה (2), במקום "הממשלה רשאית" יקראו "המנהל הכללי רשאי", ובמקום "שתקבע הממשלה" יקראו "שתקבע המועצה בכללים";

(ד)       בפסקה (3), במקום "הממשלה רשאית להורות," יקראו "המועצה תקבע כללים", ובמקום "רשאית הממשלה" יקראו "רשאית המועצה";

(3)       בסעיף קטן (ז), במקום "נציב שירות המדינה" יקראו "תאגיד השידור הציבורי", ובמקום "ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת" יקראו "ולוועדת הכלכלה של הכנסת".

ממונה על מעמד האישה

55.

לתאגיד השידור הציבורי תהיה ממונה על מעמד האישה, ויכול שתמלא את תפקידה זה נוסף על כל תפקיד אחר בתאגיד השידור הציבורי; לממונה על מעמד האישה יהיו יחסי כפיפות ישירים למנהל הכללי בכל הנוגע לתפקיד זה.

דין עובדי תאגיד השידור הציבורי

56.    

דין עובדי תאגיד השידור הציבורי כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:

(1)       חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959‏[11];

(2)       חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979‏[12];

(3)       חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט– 1969‏[13];

(4)       חוק העונשין, התשל"ז–1977‏[14] – הוראות הנוגעות לעובדי ציבור;

(5)       חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969‏[15];

(6)       פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971‏[16];

(7)       חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963‏[17], בשינויים שיקבע השר בהסכמת שר המשפטים.

פרק ט': חובת זהירות וחובת אמונים של נושא משרה

חובת זהירות

57.    

(א)      נושא משרה בתאגיד השידור הציבורי חב כלפי תאגיד השידור הציבורי חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]‏[18].

(ב)       אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע את קיומה של חובת זהירות של נושא המשרה כלפי אדם אחר.

אמצעי זהירות ורמת מיומנות

58.    

נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות העניין, אמצעים סבירים כדי להבטיח כי פעולות הנעשות על ידו בתוקף תפקידו עולות בקנה אחד עם תפקידי תאגיד השידור הציבורי, וכדי לקבל מידע שיש לו חשיבות לצורך קבלת החלטה או ביצוע פעולה בתוקף תפקידו.

חובת אמונים

59.    

(א)      נושא משרה חב חובת אמונים לתאגיד השידור הציבורי וינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות ובלא משוא פנים.

(ב)       אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע את קיומה של חובת אמונים של נושא המשרה כלפי אדם אחר.

תרופות

60.    

(א)      על הפרת חובת אמונים של נושא משרה כלפי תאגיד השידור הציבורי יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים.

(ב)       בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), רואים נושא משרה שהפר חובת אמונים כלפי תאגיד השידור הציבורי כמי שהפר התקשרות עמו.

(ג)       תאגיד השידור הציבורי רשאי לבטל פעולה שעשה נושא משרה בשם תאגיד השידור הציבורי כלפי אדם אחר או לתבוע מאותו אדם את הפיצויים המגיעים לו מנושא משרה, אף בלא ביטול הפעולה, אם אותו אדם ידע על הפרת חובת האמונים של נושא המשרה.

תביעה בשם תאגיד השידור הציבורי

61.    

היועץ המשפטי לממשלה רשאי, מיוזמתו או לבקשת השר, לתבוע בשם תאגיד השידור הציבורי נושא משרה, בשל נזק שנגרם לתאגיד השידור הציבורי ממעשה או ממחדל בניגוד לחובותיו כלפי תאגיד השידור הציבורי על פי דין.

פרק י': הממונה על קבילות הציבור

ממונה על קבילות הציבור

62.    

(א)      יושב ראש המועצה ימנה, באישור המועצה, ממונה על קבילות הציבור בתאגיד השידור הציבורי (בסעיף זה – ממונה על הקבילות), לתקופת כהונה של חמש שנים.

(ב)       הממונה על הקבילות יהיה עובד תאגיד השידור הציבורי וייבחר בידי ועדת איתור שתמנה המועצה מבין חבריה.

(ג)       הממונה על קבילות הציבורי יהיה עצמאי במילוי תפקידו.

(ד)       הממונה על הקבילות ידון ויברר קבילות ותלונות מטעם הציבור בכל הנוגע לשידורי תאגיד השידור הציבורי והתוכן שהוא מספק, לרבות פרסומות, הודעות חסות ותשדירים לשירות הציבור כהגדרתם בפרק י"ב; המועצה תקבע כללים לפעולתו של הממונה על הקבילות, לרבות לעניין אופן בירור התלונות.

(ה)      הממונה על הקבילות רשאי שלא לטפל בתלונה או בקבילה, אם גוף אחר בתאגיד השידור הציבורי מוסמך לדון ולהכריע בה.

(ו)       החליט הממונה על הקבילות שלא לטפל בתלונה בשל קיום גוף כאמור בסעיף קטן (ה), ידווח על כך לקובל וליושב ראש המועצה ויעביר למועצה את הקבילה.

(ז)       מצא הממונה על הקבילות, לאחר דיון בקבילה ושמיעת הנוגעים בדבר, כי צדק הקובל בפנייתו, וכי תאגיד השידור הציבורי פעל שלא כדין בעניין מסוים, רשאי הוא להורות למנהל הכללי לשדר את ממצאיו בשידורי הטלוויזיה או הרדיו בדרך ובמועד שהורה.

(ח)      הממונה על הקבילות יפרסם, אחת לשנה לפחות, דוח על פעילותו; תאגיד השידור הציבורי יפרסם את הדוח באתר האינטרנט שלו.

פרק י"א: תוכן השידור הציבורי

תוכן השידור הציבורי

63.    

(א)      תאגיד השידור הציבורי יספק תוכן באמצעות טלוויזיה ורדיו ועל גבי רשת האינטרנט.

(ב)       שידורי הטלוויזיה יתקיימו בשלושה ערוצים לפחות, והם:

(1)       ערוץ שידורים מרכזי;

(2)       ערוץ לילדים ולנוער;

(3)       ערוץ בשפה הערבית.

(ג)

(1)       שידורי הרדיו יכללו שידורי חדשות ותכניות בענייני היום, מוסיקה, שידורים בנושא מורשת ישראל, שידורים לילדים ולנוער ושידורים בשפה הערבית ובשפות הרווחות בציבור בישראל, ובכלל זה בשפות הרוסית והאמהרית.

(2)       מחצית לפחות מהשירים המשודרים ברדיו בכל חודש יהיו שירים בשפה העברית; לעניין זה, "שיר בשפה העברית" – שיר שמרבית מילותיו הן בשפה העברית.

(ד)       על התוכן שיספק תאגיד השידור הציבורי על גבי רשת האינטרנט יחולו ההוראות לפי חוק זה החלות על שידורים, בשינויים המחויבים, למעט הוראות סעיף 64; תאגיד השידור הציבורי רשאי לספק תוכן באמצעים טכנולוגיים אחרים על האמור בהגדרה "השידורים" והוראות סעיף קטן זה יחולו על תוכן כאמור.

הפקה ורכישה של תכניות

64.    

(א)      תאגיד השידור הציבורי יוציא, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ולרכישה של תכניות כמפורט בתוספת ובהתאם למרכיבי ההוצאה והסכומים המפורטים בה.

(ב)       תאגיד השידור הציבורי לא ירכוש מגורם אחד, בשנה אחת, הפקות מקומיות קנויות בסכום העולה על 10% מסכום ההוצאה השנתית שעליו להוציא למימון הפקות מקומיות קנויות, בהתאם להוראות התוספת; לעניין סעיף קטן זה יראו בתאגיד, במי ששולט בו ובתאגיד בשליטת מי מהם, גורם אחד.

(ג)       בחירת הפקות מקומיות קנויות שירכוש תאגיד השידור הציבורי תיעשה בהתייעצות עם נציגי ציבור בעלי ניסיון מתאים, שתמנה המועצה לשם כך לתקופות שלא יעלו על שלוש שנים; שמות נציגי הציבור שמונו כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של תאגיד השידור הציבורי.

(ד)       תאגיד השידור הציבורי לא יתקשר בהסכם לרכישת הפקה מקומית קנויה, אלא לאחר שהגורם שהוא מתקשר עמו המציא לו תצהיר בכתב, שלו ושל בעלי הזיקה אליו, בדבר קיום חובותיו בעניין שמירת זכויות עובדים, לפי דיני העבודה, החלים עליו כמעסיק; לעניין זה, "בעל זיקה" ו"תצהיר בכתב" – כהגדרתם בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976[19].

(ה)      המועצה –

(1)       רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר הקצאת תקציבים שיאפשרו ביצוע הפקות מקומיות קנויות ברמה ובאיכות הולמות;

(2)           תקבע כללים לעניין שיעור ההוצאה השנתי לרכישת הפקות מגורם אחד ולעניין בחירת הפקות מקומיות קנויות, אם סכום ההוצאה השנתי לשידור על גבי רשת האינטרנט עלה על 20 מיליון שקלים חדשים.

(ו)       המועצה, באישור ועדת הכלכלה, רשאית לשנות את התוספת.

זכויות קניין רוחני
בהפקות מקומיות קנויות

65.    

(א)      בסעיף זה –

"חוק זכות יוצרים" – חוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007‏[20];

"חוק זכויות מבצעים ומשדרים" – חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד–1984‏[21].

(ב)       על אף האמור בכל דין, בהתקשרות לרכישת הפקות מקומיות קנויות לא תהיה לתאגיד השידור הציבורי יותר ממחצית מהבעלות בזכויות הקניין הרוחני המגולמות בהפקות אלה.

(ג)       על אף האמור בסעיף קטן (ב), השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע הוראות בעניינים אלה:

(1)       תקופת בלעדיות, שבמהלכה תהיה לתאגיד השידור הציבורי הזכות הבלעדית לעשות פעולות בהפקות מקומיות קנויות, לרבות פעולות כאמור בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים ובפרק ב' לחוק זכויות מבצעים ומשדרים;

(2)       פעולות שתאגיד השידור הציבורי יהיה רשאי לעשות בהפקות מקומיות קנויות לאחר תקופת הבלעדיות האמורה בפסקה (1);

(3)       העברת זכויות הקניין הרוחני בהפקות מקומיות קנויות או מתן רישיון לגביהן.

הפקות בעבור
משרד החינוך

66.    

(א)      תאגיד השידור הציבורי ירכוש בעבור משרד החינוך תכניות חינוכיות ולימודיות, וישדרן בשידורי הטלוויזיה בערוץ לילדים ולנוער, אם משרד החינוך ביקש זאת.

(ב)       התנאים להפקת תכניות כאמור בסעיף קטן (א), לרבות התמורה בעד הפקתן ורכישתן ייקבעו בהסכם בין משרד החינוך לבין תאגיד השידור הציבורי.

(ג)       תכניות לפי סעיף זה לא ייחשבו הפקה מקומית קנויה לפי חוק זה.

שימור, תיעוד והנגשה

67.

(א)      בסעיף זה –

"חומר ארכיוני" – כהגדרתו בחוק הארכיונים;

"חוק הארכיונים" – חוק הארכיונים, התשט"ו–1955‏[22].

(ב)

(1)       בלי לגרוע מהוראות חוק הארכיונים, למעט בעניין דרכי העמדת חומר ארכיוני לעיון הקהל, ועל אף זכויות הקניין הרוחני בשידורים ובתוכן, תאגיד השידור הציבורי ישמר ויתעד את שידוריו, את שידורי רשות השידור ושידורי הטלוויזיה הלימודית שהועברו לו לפי סעיפים 108 ו-122, וכן תוכן אחר שהוא מעביר לפי סעיף 63(ד).

(2)       תאגיד השידור הציבורי יעמיד לעיון הציבור, לרבות לצורכי מחקר או מדע, שידורים ותוכן כאמור בפסקה (1), על אף זכויות הקניין הרוחני בהם, בדרכים שתקבע המועצה בכללים, ובלבד שהתעריפים שיהיה רשאי לגבות לפי סעיף קטן זה ישקפו את עלויות התפעול השוטף של העמדת החומר שנשמר ותועד לפי סעיף קטן זה לעיון הציבור, בלבד; התעריפים יאושרו בידי המועצה ויפורסמו באתר האינטרנט של תאגיד השידור הציבורי.

(ג)

(1)       על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובלי לגרוע מההוראות לפי סעיף 65(ג), תאגיד השידור הציבורי יאפשר שימוש מסחרי בקטע מחומר ארכיוני שנשמר ותועד לפי סעיף קטן (א), בתנאים שיקבע השר בהסכמת שר המשפטים, אלא אם כן הוסכמו תנאים אחרים בין הצדדים, ורשאי הוא לגבות לשם כך תעריפים מקובלים לעניין זה שתאשר המועצה ויפורסמו באתר האינטרנט של תאגיד השידור הציבורי.

(2)       על זכויות קניין רוחני שהועברו לתאגיד השידור הציבורי לפי סעיפים 108 ו-122 ימשיכו לחול התנאים שעמדו בתוקפם לפי הסכם או לפי כל דין ערב יום התחילה.

(ד)       אין בהוראות סעיף זה –

(1)       כדי לגרוע מתחולת חוק הארכיונים לעניין חומר ארכיוני אחר של תאגיד השידור הציבורי;

(2)       כדי למנוע מתאגיד השידור הציבורי להעביר לכנסת חלקים מארכיון תאגיד השידור הציבורי המתעדים את דיוני הכנסת וועדותיה, ששודרו לפי הסכם בין הכנסת לבין רשות השידור ולפי חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת (הוראת שעה), התשנ"ז–1997‏[23], ובלבד שהוראות סעיף זה לעניין שימור ותיעוד של השידורים ולעניין העמדה לעיון הציבור יחולו גם על הכנסת.

פרק י"ב: פרסומות והודעות

הגדרות – פרק י"ב

68.

בפרק זה –

"גוף ציבורי" – כל אחד מאלה:

(1)       משרד ממשלתי ומוסד ממוסדות המדינה;

(2)       רשות מקומית;

(3)       גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין;

(4)       תאגיד שהוקם בחוק;

(5)       גוף הפועל שלא למטרות רווח;

"הודעת חסות" – ציון השתתפותו של גורם-חוץ במימון מישדר או תכנית (בהגדרה זו – המממן), ויכול שיופיעו בו שמות מוצריו של המממן ותיאור מאפייניהם העיקריים, למעט תיאור איכותי–השוואתי של המוצרים, וכן הסימן המסחרי של המממן או של מוצריו;

"מסר פרסומי" – לרבות אם הוא נועד לקדם אדם, מוצר או שירות, ובכלל זה פרסומת סמויה, פרסומת בלתי מודעת או פרסומת אגב;

"קדימון" – תשדיר שנועד לקדם את שידורי תאגיד השידור הציבורי;

"תשדיר לשירות הציבור" – תשדיר מטעם גוף ציבורי שמטרתו מתן שירות לציבור, בין בדרך של מתן מידע והדרכה לגבי שירותים ציבוריים או לשם קידומם של ענפים במשק, ובין בדרך של הכוונה או מתן ייעוץ בנושאים שבטובת הציבור, והכול בלא ציון שמו של יצרן מסוים.

מסר פרסומי אסור

69.

(א)      תאגיד השידור הציבורי לא ישלב מסר פרסומי בתוכן שהוא מספק, בין בתמורה, במישרין או בעקיפין, ובין ללא תמורה; מתן תודה או פרסים בהתאם לכללים שקבעה המועצה לא ייחשב מסר פרסומי אסור.

(ב)       המועצה תקבע כללים לעניין סעיף זה, ובכלל זה תקבע מה ייחשב פרסומת סמויה, פרסומת בלתי מודעת או פרסומת אגב.

תשדירי פרסומת והודעות ברדיו

70.    

(א)      תאגיד השידור הציבורי רשאי לשדר ברדיו תשדירי פרסומת והודעות תמורת תשלום (בפרק זה – תשדירי פרסומת והודעות).

(ב)       המועצה, בהתייעצות עם המנהל הכללי, תקבע כללים לעניין –

(1)       איסורים ומגבלות על תשדירי פרסומת והודעות;

(2)       הכנתם ושידורם של תשדירי פרסומת והודעות;

(3)       תשדירי פרסומת והודעות בתכניות רדיו המיועדות לילדים ולנוער.

תשדירים לשירות הציבור

71.

תאגיד השידור הציבורי רשאי לשדר ברדיו ובטלוויזיה תשדירים לשירות הציבור, תמורת תשלום, לפי כללים שתקבע המועצה לעניין זה.

הודעות חסות

72.    

(א)      תאגיד השידור הציבורי רשאי לשדר ברדיו ובטלוויזיה הודעות חסות.

(ב)       על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד השידור הציבורי לא ישדר הודעות חסות בערוץ הטלוויזיה לילדים ולנוער, ולא יאפשר חלוקת פרסים מטעם גוף מסחרי בשידורים אלה.

(ג)       הודעות חסות ישודרו במובחן מהמישדר או התכנית שגורם החוץ משתתף במימונם.

(ד)       המועצה תקבע כללים לעניין שידור הודעות חסות, ובכלל זה לעניין משך שידורן ושידורן ברדיו בתכניות המיועדות לילדים ולנוער.

החלת הוראות על הפקות נוספות

73.

הוראות לפי פרק זה יחולו גם על הפקות מקומיות קנויות ועל הפקות שתאגיד השידור הציבורי משתתף במימונן; תאגיד השידור הציבורי יהיה רשאי לדרוש דיווחים לעניין זה.

איסור פרסומות והודעות באתר האינטרנט

74.    

תאגיד השידור הציבורי לא ישלב באתר האינטרנט שלו תשדירי פרסומת והודעות וכן הודעות חסות; אין בהוראות אלה כדי למנוע מתאגיד השידור הציבורי את האפשרות להעביר באתר האינטרנט תוכן הכולל תשדירי פרסומת והודעות, במקביל לשידור ראשון של תכנית בישראל, ברדיו, לפי הוראות סעיף 70.

כללים לעניין שידור פרסומות והודעות

75.

המועצה תקבע כללים בדבר איסורים ומגבלות על שידור הודעות חסות, תשדירי פרסומת והודעות ותשדירים לשירות הציבור, בשים לב לתפקידי תאגיד השידור הציבורי כאמור בסעיף 7, ובכלל זה בשל היותם פוגעים בטעם הטוב, ברגשות הציבור או בשלום הציבור.

ועדת משנה לפיקוח על שידור פרסומות והודעות

76.

המועצה תמנה, לפי הוראות סעיף 21, ועדת משנה לפיקוח על קיום הוראות לפי פרק זה לעניין שידור תשדירי פרסומת והודעות, הודעות חסות ותשדירים לשירות הציבור, והיא תהיה מוסמכת להורות על הפסקת שידורם.

עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, הודעות וקדימונים

77.    

תאגיד השידור הציבורי לא ישדר תשדירי פרסומת, הודעות וקדימונים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, הודעה או קדימון, כפי שתקבע המועצה בכללים.

היחידה המסחרית

78.    

(א)      לתאגיד השידור הציבורי תהיה יחידה מסחרית שפעילותה תופרד משאר פעילות התאגיד.

(ב)       היחידה המסחרית תהיה אחראית להכנה ולהפקה של תשדירי פרסומת והודעות, תשדירים לשירות הציבור והודעות חסות וכן למכירת זמן השידור בעבורם, לפי כללים שתקבע המועצה, בהתייעצות עם המנהל הכללי.

(ג)

(1)       פעילות היחידה המסחרית כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שתיעשה על ידי היחידה במישרין או באמצעות אחר, אחד או יותר, שייבחר בדרך של מכרז.

(2)       המועצה, בהתייעצות עם המנהל הכללי, תקבע בכללים סייגים להשתתפות אדם במכרז כאמור בפסקה (1), במטרה למנוע ניגוד עניינים ולקדם את התחרות בתחום הפרסומת בשידורים, ובלבד שתאגיד עיתונות או תאגיד שידור, או מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד כאמור, או ביכולת לכוון בדרך אחרת את פעולתו של תאגיד כאמור, לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לפי סעיף זה.

(3)       בסעיף קטן זה –

"תאגיד עיתונות" – תאגיד שהוא מוציא לאור של עיתון;

"תאגיד שידור" – מי שהוא בעל זיכיון או רישיון לפי כל דין לשדר לציבור או לחלק ממנו;

"החזקה", "במישרין או בעקיפין" ו"אמצעי שליטה" – כמשמעותם בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990.

(ד)       המועצה תמנה, לפי הוראות סעיף 21, ועדת משנה לפיקוח על פעילותה של היחידה המסחרית או על מי שפועל מטעמה.

פרק י"ג: נכסים ותקציב

איסור העברת נכסים

79.    

(א)      תאגיד השידור הציבורי אינו רשאי למכור או להעביר בדרך אחרת משדרים, נכס מקרקעין או נכסים אחרים שבבעלותו, שהשר קבע בתקנות כי הם נכסים חיוניים, אלא באישור השר.

(ב)       תאגיד השידור הציבורי אינו רשאי לשעבד נכס חיוני כמשמעותו בסעיף קטן (א) שברשותו או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור השר.

תקציב תאגיד השידור הציבורי

80.    

(א)      בסעיף זה –

"אגרת רישיון" – אגרת רישיון כמשמעותה בסעיף 84(א) לפקודת התעבורה[24], לפני הגדלתה בסכום הנוסף לפי אותו סעיף;

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"הסכום הנוסף" – הסכום הנוסף כמשמעותו בסעיף 84(א) לפקודת התעבורה;

"הסכום הכולל" – הסכום המנוי בצדה של כל שנת כספים כמפורט להלן:

(1)       בשנים 2015 ו-2016 – 665 מיליון שקלים חדשים;

(2)       משנת 2017 ואילך – 650 מיליון שקלים חדשים.

(ב)       תקציב תאגיד השידור הציבורי יורכב מהכנסותיו לפי חוק זה, מהסכום הנוסף ומהסכומים המועברים מדי חודש לפי הוראות סעיף קטן (ג).

(ג)       משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ינכה מתוך סך סכומי אגרת הרישיון שהוא גובה, בכל חודש, סכום בגובה החלק ה-12 של הסכום הכולל שממנו מופחת הסכום הנוסף שגבה במהלך החודש הקודם (בסעיף זה – הסכום המועבר), ויעבירו אל תאגיד השידור הציבורי; הסכום המועבר לא ייחשב להכנסות המדינה והעברתו לתאגיד השידור הציבורי לא תימנה בחוק תקציב שנתי כהגדרתו בחוק יסודות התקציב.

(ד)       משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יעביר מדי חודש לתאגיד השידור הציבורי את הסכום הנוסף שגבה במהלך החודש שקדם לו יחד עם הסכום המועבר.

(ה)      הסכום הכולל יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי במדד הידוע ביום האמור לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר בשנה שקדמה לה; הסכום האמור יתעדכן לראשונה ביום כ"ו בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016).

שיא כוח אדם

81.

(א)      שיא כוח האדם בתאגיד השידור הציבורי וכל שינוי בו יאושר בידי המועצה לאחר קבלת אישור הממונה על התקציבים במשרד האוצר (בחוק זה – מגבלת שיא כוח האדם); הממונה על התקציבים במשרד האוצר יקבל החלטה בדבר מגבלת שיא כוח האדם בתוך 21 ימים מיום שנמסרו לו כל הנתונים והמסמכים הנדרשים לצורך קבלת ההחלטה; לעניין זה, כחלק מכוח האדם יימנו עובד תאגיד השידור הציבורי וכל מי שעיקר עיסוקו דרך קבע מבוצע במתקני התאגיד או מי שעבודתו בליבת עיסוקו של התאגיד, לרבות מי שמועסק על ידי קבלן כוח אדם ולמעט קבלן שירות; בסעיף קטן זה, "קבלן כוח אדם" ו"קבלן שירות" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996[25].

(ב)       לא אישר הממונה על התקציבים במשרד האוצר את שיא כוח האדם בתאגיד השידור הציבורי, כאמור בסעיף קטן (א), לא תאשר המועצה את הצעת התקציב לפי סעיף 11(6).

(ג)       לא יאוחר מתום 45 ימים מתום שנת כספים, יודיע המנהל הכללי למועצה, לשר ולשר האוצר, בדרך שיקבע שר האוצר, אם התקיימה מגבלת שיא כוח האדם בשנת הכספים שחלפה.

(ד)       הודיע המנהל הכללי בהודעתו לפי סעיף קטן (ג) כי התקיימה מגבלת שיא כוח האדם בשנת הכספים שחלפה, יבחן שר האוצר את הודעת המנהל הכללי ויחליט אם אכן התקיימה המגבלה כאמור, והוא רשאי לבקש מהמנהל הכללי כל מידע הדרוש לו לשם קבלת ההחלטה כאמור; ההחלטה לפי סעיף קטן זה תינתן לא יאוחר מתום 30 ימים ממועד קבלת הודעת המנהל הכללי, ואם נדרש מידע נוסף לפי סעיף קטן זה – ממועד קבלת המידע.

(ה)      הודיע המנהל הכללי בהודעתו לפי סעיף קטן (ג) כי לא התקיימה מגבלת שיא כוח האדם בשנת הכספים שחלפה או החליט כך שר האוצר לפי הוראות סעיף קטן (ד), יחולו, החל במועד ההודעה או ההחלטה, לפי העניין (בסעיף קטן זה – המועד הקובע), וכל עוד לא החליט שר האוצר אחרת, הוראות אלה:

(1)       תאגיד השידור הציבורי לא יקבל עובדים חדשים;

(2)       תאגיד השידור הציבורי לא יתקשר עם אדם לשם קבלת שירות שבוצע ערב המועד הקובע בידי עובד תאגיד השידור הציבורי.

הלוואות למטרות פיתוח

82.    

תאגיד השידור הציבורי רשאי לקבל הלוואות למטרות פיתוח אם המועצה אישרה זאת ברוב של שני שלישים מחבריה, ובלבד שסך ההלוואות לא יעלה על 20 מיליון שקלים חדשים אלא באישור שר האוצר.

פרק י"ד: הוראות שונות

מחקר ופיתוח

83.

(א)      בסעיף זה –

"המינהל", "ראש המינהל", "מחקר", ו"פיתוח" – כמשמעותם בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה;

"חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה" – חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד–1984‏[26].

(ב)       תאגיד השידור הציבורי רשאי, באישור ראש המינהל, עד 1% מתקציב תאגיד השידור הציבורי המאושר ובכפוף למסגרת תקציבו, ליזום מסלולים לעידוד מיזמי מחקר ופיתוח בתחומים הטכנולוגיים שבהם פועל תאגיד השידור הציבורי; ראש המינהל, בהסכמת המנהל הכללי, יקבע בכללים את הוראות המסלולים .

(ג)       המסלולים כאמור בסעיף קטן (ב) יופעלו על ידי המינהל, ויכול שתאגיד השידור הציבורי ישמש כאתר לבחינת מוצר בסביבה ניסויית, במיזמים כאמור.

(ד)       תאגיד השידור הציבורי רשאי לקבל הכנסות הנובעות ממוצרים שפותחו במסגרת מיזמים כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם למסלולים שנקבעו לפי אותו סעיף קטן.

(ה)      תאגיד השידור הציבורי לא יתקשר עם אחר ולא יעביר לאחר כספים לשם מחקר ופיתוח אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב); ואולם, תאגיד השידור הציבורי רשאי לבצע מחקר ופיתוח עצמי בתחום התוכן, בתחום טכנולוגיות השידורים ובתחום הפצת תוכן, באמצעות עובדיו.

(ו)       אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות המינהל על פי חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה או מהפעילויות שהוא מבצע.

פרסומים, אירועים ומופעים פומביים

84.    

תאגיד השידור הציבורי רשאי להוציא לאור ולהפיץ פרסומים המכילים ידיעות על התוכן שהוא מעביר וכן חומר משידוריו, באמצעים שונים, ובכלל זה בכתב או במדיה מגנטית או דיגיטלית, וכן לערוך אירועים ומופעים פומביים המיועדים לשידור.

השימוש בתדרי רדיו

85.    

(א)      האפיקים ותדרי הרדיו העומדים לרשותה של מדינת ישראל על פי הסדרים בין-לאומיים, לשם שידורי טלוויזיה ורדיו, ישמשו –

(1)       לשידורי תאגיד השידור הציבורי;

(2)       לשידורי גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל;

(3)       לשידורים לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990‏.

(ב)       שר התקשורת יקבע את סדרי החלוקה והשימוש באפיקים ובתדרי הרדיו האמורים בסעיף קטן (א).

שידור הודעות בעת חירום

86.    

במקרי חירום או מטעמים של ביטחון המדינה ישדר תאגיד השידור הציבורי הודעות מטעם הממשלה, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, המטה הכללי של צבא הגנה לישראל או ראש הגא, כפי שהורה השר.

הפניה להודעות חירום בשפות שונות

87.

(א)      בסעיף זה –

"הודעת חירום" – הודעה בעניין המנוי בפסקאות (1) עד (8) להגדרה "הודעת חירום" שבסעיף 9(ד) לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה–2005‏[27];

"גל שקט" – ערוץ או תדר רדיו שהוקצה לשידורי הודעות חירום בלבד, דרך קבע או באופן ארעי.

(ב)       שודרה בערוץ השידורים המרכזי הודעת חירום בשפה העברית, תשודר הודעת החירום גם בשפה הערבית בערוץ בשפה הערבית, ומיד לאחר מכן, סמוך ככל האפשר, תשודר בערוץ השידורים המרכזי הודעת החירום בשפות הערבית, הרוסית והאמהרית.

(ג)       מיד לאחר שידור הודעת חירום בשפה העברית, תשודר הודעה בערבית, ברוסית ובאמהרית המפנה לצפייה בשידורי תאגיד השידור הציבורי בשפות אלה, או להאזנה להם, לפי העניין, וכן לגל שקט, אם הוא מופעל באותה עת.

גלי צה"ל

88.    

(א)      בסעיף זה –

"גלי צה"ל" – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל;

"מפקד גלי צה"ל" – מי ששר הביטחון מינהו למפקד גלי צה"ל או הסמיכו לכך;

"תכנית צבאית" – תכנית ששר הביטחון קבע אותה כתכנית צבאית לעניין סעיף זה, וקביעה כאמור יכול שתהיה לתכנית פלונית או לסוג של תכניות.

(ב)       למועצה יהיו, לגבי גלי צה"ל, בכל הנוגע לתכניותיו שאינן תכניות צבאיות, אותן הסמכויות שיש לה לגבי שידורי תאגיד השידור הציבורי, והיא תמלא לגבי תכניות כאמור את אותם התפקידים.

(ג)       סדרי הפיקוח על התכניות של גלי צה"ל שאינן תכניות צבאיות ייקבעו במסגרת הכללים שהמועצה מוסמכת לקבעם לפי סעיף 90, ואולם השר לא יאשר את הכללים החלים על גלי צה"ל אלא בהתייעצות עם שר הביטחון.

(ד)       מפקד גלי צה"ל יוזמן להשתתף, כבעל דעה מייעצת, בישיבות המועצה, ויפעל בהתאם להחלטות ולהנחיות המועצה לגבי התכניות של גלי צה"ל שאינן תכניות צבאיות.

(ה)      מפקד גלי צה"ל רשאי לערור על כל החלטה של המועצה הנוגעת לתכניות של גלי צה"ל שאינן תכניות צבאיות; הערר יוגש באמצעות שר הביטחון להכרעתם המשותפת של השר ושר הביטחון; היה הערר נגד החלטה להפסיק תכנית קבועה של גלי צה"ל או נגד החלטה לשדר תכנית חד-פעמית של גלי צה"ל – רשאי שר הביטחון לעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערר.

מסים

89.    

לעניין תשלום מסים, אגרות, ארנונות ותשלומי חובה אחרים, המגיעים למדינה או לרשות מקומית, דין תאגיד השידור הציבורי כדין המדינה.

סמכות המועצה לקבוע כללים

90.    

(א)      המועצה רשאית, באישור השר, לקבוע כללים לניהולו של תאגיד השידור הציבורי ולפיקוח על השידורים, ולביצועם היעיל של תפקידיו לפי חוק זה.

(ב)       כללי המועצה לפי חוק זה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של תאגיד השידור הציבורי.

ביצוע ותקנות

91.    

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

פרק ט"ו: תחילה והוראות מעבר

תחילה

92.    

(א)      תחילתו של חוק זה, למעט סעיפים 2 ו-3, פרק זה, פרק ט"ז, וביטולו של סעיף 5 לחוק רשות השידור, התשכ"ה–1965, בסעיף 123 לחוק זה, ביום י"ב בניסן התשע"ה (1 באפריל 2015) (בסעיף זה – יום התחילה); תאגיד השידור הציבורי יחל בשידוריו ביום התחילה; לעניין זה "שידורים" – שידורי הרדיו ושידורים בשלושת ערוצי הטלוויזיה כמפורט בסעיף 63.

(ב)       תחילת ביטולו של סעיף 5 לחוק רשות השידור, התשכ"ה–1965, בסעיף 123 לחוק זה, ביום ביטול האישיות המשפטית של רשות השידור לפי סעיף 115.

(ג)       נוכח השר, מיוזמתו או על פי הודעת תאגיד השידור הציבורי, כי תאגיד השידור הציבורי אינו ערוך להתחיל בשידורים במועד הקבוע בסעיף קטן (א), רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לדחות בצו את יום התחילה, בשלושה חודשים, וימסור על כך דיווח לוועדת הכלכלה; נוכח השר כי תאגיד השידור הציבורי אינו ערוך להתחיל בשידורים גם במועד הנדחה כאמור – רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה, לדחות בצו את יום התחילה בשלושה חודשים נוספים, בלבד.

(ד)       בתוך שנה מיום התחילה –

(1)       המועצה תקבע כללים ראשונים לפי סעיפים 52(ב) ו-53;

(2)       תמנה נציגי ציבור לפי סעיף 64(ג);

(3)       המועצה תאשר תעריפים לפי סעיף 67(ב) ו-(ג).

תקציב הקמה

93.

לשם היערכות תאגיד השידור הציבורי לקיים את שידוריו החל ביום התחילה, תעמיד המדינה לרשותו תקציב הולם שישמש אותו להתקשר בעסקאות הנדרשות לשם כך, ובכללן עסקאות לרכישת שירותים, ציוד וזכויות מקרקעין, והכול על פי הסכם בין תאגיד השידור הציבורי לבין המדינה, באמצעות החשב הכללי במשרד האוצר.

מינוי ועדת האיתור הראשונה של תאגיד השידור הציבורי

94.    

הליכים למינוי ועדת האיתור הראשונה שהחלו לפני יום הפרסום, יראו אותם כאילו נעשו לפי הוראות חוק זה, ובלבד שנעשו בהתאם להוראות חוק זה; על מינוי ועדת האיתור הראשונה לא יחולו הוראות סעיף 29(ה) לעניין פרסום הודעה לציבור.

מנהל כללי זמני וסגן מנהל כללי לענייני כספים ראשון

95.

(א)      על אף האמור בסעיף 38(א) עד (ג), לתאגיד השידור הציבורי ימונה מנהל כללי זמני, בידי ועדת האיתור, שנוסף על חבריה יכהנו בה עוד שני נציגי ציבור כמפורט להלן, שימנה יושב ראש הוועדה:

(1)       נציג ציבור, חבר הסגל האקדמי במוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, בעל מומחיות בתחום התקשורת;

(2)       נציג ציבור נוסף שמתקיים בו האמור בסעיף 29(ב)(3);

על נציגי הציבור לפי סעיף קטן זה ועל מינוים יחולו הוראות סעיפים 29(ד) ו-(ו) ו-30, ומינוים יפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

(ב)       החלטת ועדת האיתור למינוי המנהל הכללי הזמני תתקבל ברוב חבריה, ובלבד שאחד מהם הוא מנציגי הציבור הנוספים שמונו לפי סעיף קטן (א).

(ג)       על המנהל הכללי הזמני יחולו הוראות אלה שבסעיף 38: סעיף קטן (א), לעניין תנאי הכשירות, וסעיף קטן (ד).

(ד)       תקופת כהונתו של המנהל הכללי הזמני תהיה עד למינוי מנהל כללי קבוע בידי המועצה, לפי הוראות סעיף 38; אין באמור כדי למנוע את מינויו לתפקיד המנהל הכללי, לפי הוראות הסעיף האמור.

(ה)      המנהל הכללי הזמני יעסוק בהקמת התשתית הנדרשת לתחילת פעולתו של תאגיד השידור הציבורי, בלבד.

(ו)       בלי לגרוע מהוראות סעיף 109, המנהל הכללי הזמני לא יהיה רשאי לעסוק ברכישה של תוכן חדש.

(ז)       על אף האמור בסעיף 52, המנהל הכללי הזמני רשאי לקבל לעבודה בתאגיד השידור הציבורי, שלא במכרז, עשרים עובדים, לכל היותר, לתפקידים הנדרשים לשם הקמת תאגיד השידור הציבורי, למעט לתפקידי נושאי משרה ובכללם מנהל חטיבת החדשות.

(ח)      העובדים האמורים בסעיף קטן (ז) יועסקו בתאגיד השידור הציבורי לתקופה שלא תעלה על שנתיים מיום תחילת עבודתם, אולם אין באמור כדי למנוע קבלתם לעבודה בתאגיד השידור הציבורי, לפי הוראות סעיף 52.

(ט)      על אף האמור בסעיף 52(ב)(1), סגן המנהל הכללי לענייני כספים הראשון של תאגיד השידור הציבורי (להלן – סמנכ"ל כספים ראשון) ייבחר בהליך של ועדה לאיתור מועמדים שחבריה הם המנהל הכללי הזמני ושני חברי ועדת האיתור, בהרכבה לפי סעיף קטן (א), שיבחר יושב ראש ועדת האיתור; תקופת כהונתו של סמנכ"ל כספים הראשון תהיה שנתיים מיום מינויו; אין באמור כדי למנוע את קבלתו לעבודה בתאגיד השידור הציבורי בתום התקופה האמורה, בהתאם להוראות סעיף 52(ב)(1).

(י)       בכפוף להוראות סעיף קטן (ה), המנהל הכללי הזמני וסמנכ"ל הכספים הראשון יהיו רשאים להתקשר, יחד, בעסקאות בשם תאגיד השידור הציבורי.

קבלת עובדי רשות השידור והטלוויזיה הלימודית לתאגיד השידור הציבורי

96.

(א)      עד ליום התחילה יציע המנהל הכללי שמינתה המועצה, למספר עובדים של רשות השידור ועובדים של הטלוויזיה הלימודית, השווה ל-25 אחוזים משיא כוח האדם בתאגיד השידור הציבורי, בהתאם לאישור הראשון של המועצה לפי סעיף 11(5), להתקבל כעובדים בתאגיד השידור הציבורי, ולא תחול על קבלת עובדים לפי סעיף קטן זה חובת המכרז.

(ב)       בתום שישה חודשים מיום התחילה תשוב המועצה ותאשר את שיא כוח האדם לפי סעיף 11(5); עלה שיא כוח האדם ביחס למספר שנקבע לפי סעיף קטן (א), יציע המנהל הכללי, בתוך שלושים ימים מיום האישור החדש כאמור, למספר עובדים נוספים של רשות השידור ועובדים של הטלוויזיה הלימודית, השווה ל-25 אחוזים מההפרש שבין שיא כוח האדם החדש שנקבע לבין שיא כוח האדם הקודם שנקבע, להתקבל כעובדים בתאגיד השידור הציבורי ולא תחול על קבלת עובדים לפי סעיף קטן זה חובת המכרז.

(ג)       בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בתקופה של שנה מיום התחילה, רשאי תאגיד השידור הציבורי לקבל לעבודה עובדים נוספים של רשות השידור ושל הטלוויזיה הלימודית, ולא תחול על קבלת עובדים אלה חובת המכרז; אין באמור כדי לחייב את קבלתו לעבודה של עובד רשות השידור או עובד הטלוויזיה הלימודית בתאגיד השידור הציבורי.

(ד)       עובד רשות השידור או עובד הטלוויזיה הלימודית שהמנהל הכללי הציע לו להתקבל לעבודה בתאגיד השידור הציבורי לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ישיב להצעה בתוך 21 ימים מיום קבלתה; לא השיב העובד להצעה בתוך הזמן האמור, יראו אותו כמי שסירב להצעה.

(ה)      סעיפים קטנים (א) עד (ד) יחולו על מי שהיה עובד רשות השידור או עובד הטלוויזיה הלימודית שנתיים רצופות ערב יום הפרסום; ואולם, ניתן יהיה לקבל עובד רשות השידור או עובד הטלוויזיה הלימודית לפי הוראות סעיף קטן (ג), במקרים חריגים ובאישור המועצה אף אם לא היה עובד כאמור במשך התקופה האמורה.

מינוי נושא משרה נוסף

97.

על אף האמור בסעיף 52(ב)(1), בתקופה של שנה מיום הפרסום, תבחר ועדת איתור, באישור המועצה, נושא משרה אחד, נוסף על סמנכ"ל כספים הראשון; בוועדת האיתור האמורה יכהנו המנהל הכללי שמינתה המועצה, סמנכ"ל הכספים הראשון וחבר המועצה שתבחר המועצה.

הגדלות תקופת שירות

98.

(א)      לשם קביעת זכויות של גמלאי רשות השידור שפרש ביום התחילה או של גמלאי הטלוויזיה הלימודית שפרש עד למועד שיקבע שר האוצר, שחלות בעניינו הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970[28] (בסעיף זה – חוק הגמלאות), תחושב תקופת השירות כתקופה ארוכה משהייתה למעשה, כך ששיעור קצבתו יגדל בשיעור של עשר נקודות האחוז או בשיעור בנקודות האחוז שבו היה גדל שיעור קצבתו אילו שירת עד תום החודש שבו היה מגיע לגיל פרישת חובה לפי חוק גיל פרישה, התשס"ד–2004[29], לפי הנמוך, ובלבד ששיעור הקצבה לא יעלה על 70 אחוזים מהמשכורת הקובעת של העובד, המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו, והכול בכפוף לתנאים שנקבעו לעניין הגדלת תקופת השירות לפי סעיף 100 לחוק הגמלאות, ובכפוף לתנאים אלה:

(1)       בחודש שבו פרש הגמלאי הוא הגיע לגיל 50 וטרם הגיע לגיל 64 ו-11 חודשים;

(2)       לגבי מי ששולם לו מענק לפי סעיף 22(א) לחוק הגמלאות, שחושב בהתאם להוראות פסקה (2) של הסעיף האמור, ושבמסגרת הקצבה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו לעניין אותה פסקה לא הובאה בחשבון הגדלת תקופת השירות שהוא זכאי לה לפי סעיף זה – העובד השיב לאוצר המדינה את ההפרש שבין סכום המענק ששולם לו לבין סכום המענק המגיע לו כשמובאת בחשבון הגדלת תקופת השירות כאמור;

(3)       תנאים נוספים שיקבע שר האוצר בצו.

(ב)       על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר רשאי לקבוע בצו שהגדלות תקופת השירות לפי סעיף זה יחולו גם לגבי גמלאים שפרשו לפני יום התחילה או בגיל אחר מהאמור בסעיף קטן (א)(1), בתנאים שיקבע.

פרק ט"ז: הפסקת פעילות ופירוק

סימן א': הפסקת פעילות רשות השידור ופירוקה

הגדרות – פרק ט"ז

99.    

בפרק זה –

"חוק רשות השידור" – חוק רשות השידור, התשכ"ה–1965‏[30], כנוסחו ערב יום הפרסום;

"החשב הכללי" – החשב הכללי במשרד האוצר;

"הכונס הרשמי" – כהגדרתו בפקודת החברות;

"המפרק" – כמשמעותו בסעיף 102;

"נציגי משרד האוצר" – החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר;

"פקודת החברות" – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג–1983‏[31];

"רבעון" – תקופה של שלושה חודשים, ותחילת הרבעון הראשון לעניין פרק זה, ביום הפרסום;

"הרשות" – רשות השידור שהוקמה לפי חוק רשות השידור.

הפסקת פעילות הרשות

100.  

הרשות תחדל לקיים שידורים ותחדל מכל פעילות הקשורה לשידורים, ביום התחילה.

גביית אגרות בעד החזקת מקלט טלוויזיה

101.  

(א)      על אף האמור בסעיף 28א(א) לחוק רשות השידור, האגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה בשנת 2015 תשולם בעד התקופה שמיום 1 בינואר בשנה האמורה עד היום הקודם ליום התחילה.

(ב)       המפרק, ולאחר ביטול האישיות המשפטית של הרשות כאמור בסעיף 115 – החשב הכללי, רשאים להורות כי גביית חובות האגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה שנוצרו לפני יום הפרסום וחובות האגרה לפי הוראות סעיף קטן (א), תתבצע בידי רשות האכיפה והגבייה שבמשרד המשפטים.

(ג)       ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (ב), יחליט השר, בהסכמת מנהל רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים, אם הגבייה תתבצע באמצעות היחידה שהוקמה בהתאם להחלטת ממשלה מס' 545 מיום ז' באב התשע"ג (14 ביולי 2013) לצורך גביית חובות לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967[32] (בסעיף זה – יחידת הגבייה) או בידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995[33]; החליט השר לפי כאמור כי הגבייה תתבצע באמצעות יחידת הגבייה, תתבצע הגבייה במתכונת שיסכימו עליה מנהל רשות האכיפה והגבייה והמפרק או החשב הכללי, לפי העניין.

מינוי מפרק לרשות ותפקידו

102.  

(א)      ביום הפרסום יהיה הכונס הרשמי למפרק הרשות.

(ב)       המפרק יפעל בהתאם להוראות פרק זה להמשך פעילותה וניהולה השוטף של הרשות, לרבות המשך קיום השידורים בידיה, בהיקף שהיה נהוג ערב יום הפרסום, עד ערב יום התחילה, ולהסדרת פירוקה של הרשות.

סמכויות המפרק

103.  

(א)      למפרק יוקנו כל הסמכויות הדרושות לניהולה השוטף של הרשות ולהמשך פעילותה, ובכלל זה יועברו לו הסמכויות של מליאת הרשות, של הוועד המנהל ושל המנהל הכללי של הרשות לפי הוראות חוק רשות השידור.

(ב)       על אף האמור בסעיף קטן (א), מונה המנהל הכללי של תאגיד השידור הציבורי, לא יתקשר המפרק לרכישת הפקות מקומיות קנויות בסכום העולה על 250 אלף שקלים חדשים, אלא באישור המנהל הכללי, ואם טרם מונה המנהל הכללי ומונה יושב ראש המועצה – אלא באישור יושב ראש המועצה.

(ג)       למפרק יוקנו לשם פירוק הרשות, כל הסמכויות המוקנות למפרק לפי פקודת החברות בפירוק בידי בית משפט, בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים בפרק זה, ובלבד שלא תיפגע פעילותה השוטפת של הרשות, לרבות קיום השידורים בידיה, עד יום התחילה; עם מינוי המפרק תחדל כהונתם של חברי מליאת הרשות ושל הוועד המנהל.

(ד)

(1)       המפרק יגיש לבית המשפט בקשה למינוי בעל תפקיד שישמש עורך ראשי, ורשאי הוא לשם מילוי תפקידו, להגיש לבית המשפט בקשה למינוי בעלי תפקיד נוספים מטעמו, וכן בקשה לאישור התגמול של בעלי התפקיד מטעמו, לאחר קבלת הערות נציגי משרד האוצר לתגמול האמור.

(2)       הוגשה בקשה כאמור בפסקה (1) ימנה בית המשפט את בעלי התפקיד ויאשר את התגמול שישולם להם; על מינוי עורך ראשי ובעל תפקיד לפי סעיף זה יחולו הוראות לפי סעיף 318 לפקודת החברות, בשינויים המחויבים.

הקפאת הליכים

104.  

מיום הפרסום לא יהיה ניתן להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד הרשות, אלא ברשות המפרק ובתנאים שיקבע; לעניין זה, "הליך" – כהגדרתו בסעיף 350ב(א) לחוק החברות, בשינויים המחויבים.

המועד להגשת תביעות חוב

105.  

(א)      כל נושה של הרשות, לרבות נושה מותנה או עתידי, רשאי להגיש למפרק תביעה בשל חוב שנוצר לפני יום הפרסום, עד למועד שיורה המפרק.

(ב)       על אף האמור בסעיף קטן (א), עובד של הרשות המבקש להגיש תביעת חוב, יגישה כתביעה כוללת בשל חוב שנוצר לפני יום הפרסום ובשל חוב שנוצר לאחריו, לרבות בשל חוב שנוצר עקב סיום העסקתו לפי חוק זה, לא יאוחר ממועד שיקבע המפרק שיהיה לאחר יום התחילה.

(ג)       המפרק יפרסם ברשומות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית ובעיתון אחד נפוץ בשפה הערבית, את המועד האחרון להגשת תביעות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).

(ד)       הרשות תופטר מכל חוב כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) שלא הוגשה תביעה לגביו, עד המועד כאמור באותם סעיפים קטנים, אלא אם כן אישר המפרק את הגשתה במועד מאוחר יותר.

עובדי הרשות

106.  

(א)      ביום התחילה תסתיים העסקתם ברשות של עובדי הרשות.

(ב)       אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של המפרק לפטר עובד מסוים לפני יום התחילה, ובלבד שהמפרק לא יפטר עובדים כאמצעי לצמצום מספר העובדים או להתייעלות של הרשות; על אף האמור, לא יראו בהחלטת המפרק לסיים את העסקתם של נושאי משרה ברשות כפיטורים במסגרת צמצום מספר העובדים או התייעלות של הרשות; בסעיף זה, "נושא משרה" – המנהל הכללי, משנה או סגן למנהל הכללי וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי.

(ג)       החל ביום הפרסום לא תקבל הרשות עובדים חדשים אלא מטעמים מיוחדים; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על קבלת עובדים והעסקתם באמצעות קבלן כוח אדם, כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996‏[34].

(ד)       אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של מי שהיה עובד הרשות להתקבל לעבודה בתאגיד השידור הציבורי.

העברת נכסי המקרקעין של הרשות לקניין המדינה

107.  

(א)      זכויות הרשות במקרקעין או לגבי מקרקעין, לרבות חובות או התחייבויות הנוגעים אליהן (בסעיף זה – נכסי המקרקעין של הרשות), יעברו לקניין המדינה ללא תמורה, לפי הוראות סעיף זה.

(ב)

(1)       המפרק יכין רשימה של נכסי המקרקעין של הרשות שידועים לו ויעבירה לחשב הכללי לא יאוחר מ-45 ימים לפני יום התחילה או עד ליום ל' באב התשע"ה (15 באוגוסט 2015), לפי המוקדם; החשב הכללי יודיע למפרק אם יש ברשימה זכויות שהוא מבקש שיעברו לקניין המדינה, יפרסם ברשומות רשימה של זכויות אלה, והזכויות כאמור יעברו לקניין המדינה ביום הפרסום ברשומות.

(2)       על אף האמור בפסקה (1), החשב הכללי רשאי להורות בכל עת על העברת נכסי המקרקעין של הרשות לקניין המדינה; ביקש החשב הכללי לעשות כן, יודיע למפרק ויפרסם ברשומות, כאמור בפסקה (1), והנכסים יעברו לקניין המדינה ביום הפרסום ברשומות.

(3)       התגלו נכסי מקרקעין של הרשות לאחר מועד ביטול האישיות המשפטית של הרשות – יעברו לקניין המדינה.

(ג)       רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין לפי בקשת החשב הכללי את זכויות המדינה במקרקעין או את ההערה על הקניית הזכויות בהם, ולא יידרשו כתנאי לרישום הזכויות או ההערה כאמור מסמכים או אישורים נוספים על הבקשה לרישום, ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת הרשות, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי חובה.

(ד)       פעולות המדינה בכל הנוגע לשימוש במקרקעין שהזכויות בהם או לגביהם הוקנו למדינה לפי סעיף זה, ייעשו בתיאום עם המפרק, ובלבד שהמשך פעילותה השוטפת של הרשות, לרבות קיום השידורים בידיה עד יום התחילה, לא ייפגע.

העברת הארכיון וזכויות הקניין הרוחני של הרשות לתאגיד השידור הציבורי

108.  

ארכיון הרשות וכל זכויות הקניין הרוחני של הרשות יעברו לתאגיד השידור הציבורי, ביום התחילה, בלא תמורה.

המחאת חוזים לרכישת הפקות מקומיות קנויות מרשות השידור לתאגיד השידור הציבורי

109.  

(א)      תאגיד השידור הציבורי יודיע למפרק, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום התחילה, על חוזים לרכישת הפקות מקומיות קנויות, שנכרתו בידי הרשות, לפני יום הפרסום, שהוא מבקש שיומחו אליו.

(ב)       עד למועד מתן ההודעה כאמור בסעיף קטן (א) יעמדו בתוקפם החוזים האמורים באותו סעיף קטן, המפרק לא יפעל לוויתור עליהם, והוראות סעיף 350י לחוק החברות לא יחולו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הצד השני לחוזה לבטלו בשל הפרתו בידי הרשות, אלא אם כן ביקש המפרק לאמצו ובית המשפט אישר את אימוצו בהתאם להוראות סעיף 350ח לחוק החברות, בשינויים המחויבים.

(ג)       הודיע תאגיד השידור הציבורי לפי הוראות סעיף קטן (א) על החוזים שהוא מבקש שיומחו לו, יראו חוזים אלה כאילו אומצו בידי המפרק במועד מתן ההודעה כאמור, ואולם חוזים שלצד השני קיימת זכות לבטלם בשל הפרתם בידי הרשות, לא יאומצו אלא באישור בית משפט לפי הוראות סעיף 350ח לחוק החברות, והמפרק יפעל לאימוצם כאמור.

(ד)       חוזים שנכרתו בידי המפרק וחוזים שאומצו לפי הוראות סעיף קטן (ג) יומחו לתאגיד השידור הציבורי ביום התחילה, גם אם נקבעה בחוזה הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות – גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה.

(ה)      הומחו חוזים לתאגיד השידור הציבורי לפי סעיף קטן (ד), יראו כאילו הומחו לתאגיד כאמור גם כל החיובים במסגרת אותם חוזים, שמועד פירעונם לאחר יום הפרסום, למעט חיובים בנוגע לשידורים ששודרו או ישודרו בידי הרשות עד יום התחילה; נפרעו בידי המפרק חיובים המומחים לפי הוראות סעיף קטן זה לתאגיד השידור הציבורי, ישיב תאגיד השידור הציבורי למפרק את הסכומים האמורים.

(ו)       על אף האמור בסעיף 105, תביעת חוב בשל חוזים לרכישת הפקות מקוריות קנויות תוגש לא יאוחר מהמועד שיקבע המפרק, שיהיה לאחר יום התחילה; המפרק יפרסם את המועד האחרון להגשת תביעות חוב כאמור ברשומות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית ובעיתון אחד נפוץ בשפה הערבית.

סמכות לדרוש מידע

110.  

(א)      תאגיד השידור הציבורי רשאי לדרוש מהמפרק מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע להתקשרויות הרשות לרכישת הפקות מקומיות קנויות, לזכויות הקניין הרוחני של הרשות, לארכיון הרשות ולנכסים המהווים חלק ממערך השידורים של הרשות, ורשאי הוא לעיין ברשומות ובמסמכים של הרשות הנוגעים לעניינים אלה.

(ב)       נדרש המפרק למסור מידע לפי סעיף קטן (א), יעבירו לתאגיד השידור הציבורי בהקדם האפשרי.

סמכויות נציגי משרד האוצר

111.  

(א)      המפרק לא יתפשר עם נושה של הרשות או עם אדם הנתבע בידי הרשות, אלא בהסכמה מראש של נציגי משרד האוצר; נציגי משרד האוצר רשאים להודיע למפרק כי לא נדרשת הסכמתם כאמור בסעיף קטן זה לסוג מסוים של פשרה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב.

(ב)       נציגי משרד האוצר רשאים להורות למפרק להעביר נכסים מסוימים, בלא תמורה, לקניין המדינה, או בהסכמת תאגיד השידור הציבורי – לקניינו; הורו כאמור, יפעל המפרק להעברת הנכסים כאמור, ובלבד שהעברתם לא תפגע בהמשך פעילותה השוטפת של הרשות, לרבות קיום השידורים בידיה, עד יום התחילה.

דיווחי המפרק לנציגי משרד האוצר

112.  

(א)      המפרק ימציא לנציגי משרד האוצר את הכרעותיו בתביעות חוב, בהקדם האפשרי.

(ב)       המפרק יגיש לנציגי משרד האוצר, מדי רבעון, דוח על ההליכים לפי פרק זה; דוח כאמור יכלול, בין השאר, מידע על הכנסות הרשות באותו רבעון, הוצאות שהוצאו בניהול הרשות או לשם פירוקה, נכסים שמומשו, תביעות חוב שאושרו ותביעות שנפרעו.

מימון הוצאות ניהול ופירוק ופירעון חובות הרשות

113.  

(א)      הוצאות ניהול הרשות מיום הפרסום והוצאות פירוקה, לרבות שכר טרחת המפרק ובעלי התפקיד מטעמו (בסעיף זה – הוצאות ניהול ופירוק) וכן חובות הרשות ישולמו מתוך הכנסות הרשות ונכסיה; עלה סכום הוצאות הניהול והפירוק וחובות הרשות על הכנסות הרשות ונכסיה, ישולם ההפרש בידי המדינה לפי סעיף זה.

(ב)    

(1)       סבר המפרק כי לא יהיה ניתן לשלם את הוצאות הניהול והפירוק מתוך הכנסות הרשות ונכסיה, יגיש לנציגי משרד האוצר בקשה למימון חלק ההוצאות שלא ניתן לשלמו (בסעיף זה – יתרת ההוצאות לתשלום), בצירוף נימוקים; המפרק לא יוציא הוצאות ניהול ופירוק שלא ניתן לשלמן מתוך הכנסות הרשות ונכסיה בטרם קבלת אישור נציגי משרד האוצר למימון הסכום הנדרש.

(2)       בקשה של המפרק כאמור בפסקה (1) יכול שתוגש לפני תחילת כל רבעון בעד ההוצאות הצפויות באותו רבעון (בסעיף קטן זה – בקשה רבעונית); הוגשה בקשה רבעונית, אין בכך כדי לגרוע מסמכות המפרק להגיש בקשה נוספת למימון יתרת ההוצאות לתשלום במהלך אותו רבעון, אם מצא לנכון לעשות כן.

(3)       הוגשה בקשה לפי סעיף קטן זה וסברו נציגי משרד האוצר כי לא יהיה ניתן לשלם את יתרת ההוצאות לתשלום מתוך הכנסות הרשות ונכסיה, וכי הוצאות הניהול והפירוק שלגביהן מתבקש המימון נדרשות לשם המשך ניהולה של הרשות או לשם פירוקה, לפי העניין, תעביר המדינה למפרק, בהקדם האפשרי, את הסכום הנדרש למימון יתרת ההוצאות לתשלום; הוגשה לפי פסקה (2) בקשה רבעונית, יועבר הסכום הנדרש לפני תחילת הרבעון; נציגי משרד האוצר לא יסרבו לבקשה לפי סעיף קטן זה, אם סירובם יגרור פגיעה בשידורים, כפי שהיה נהוג בשנתיים שקדמו ליום הפרסום.

(ג)     

(1)       המפרק יודיע לנציגי משרד האוצר על תביעות החוב הסופיות שלא ניתן לפרען במועד מתוך הכנסות הרשות ונכסיה; הודיע המפרק כאמור, תעביר המדינה למפרק את הסכום הנדרש לפירעון תביעות החוב הסופיות כאמור בהקדם האפשרי; לעניין זה, "תביעת חוב סופית" – תביעת חוב שאושרה בידי המפרק וחלף המועד להגשת ערעור על החלטת המפרק בידי הנושה או בידי המדינה, בלי שהוגש ערעור, ואם הוגש ערעור – תביעת חוב שאושרה בבית המשפט או חלק מתביעת החוב שאינו שנוי במחלוקת.

(2)       בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), המפרק רשאי להגיש בקשה לנציגי משרד האוצר, לפני תחילת כל רבעון, למימון תביעות החוב שהמפרק סבור כי יידרש לשלם במהלך אותו רבעון וכי לא יהיה ניתן לפרען באותו רבעון מתוך הכנסות הרשות ונכסיה (בסעיף קטן זה – בקשה רבעונית).

(3)       הוגשה בקשה רבעונית לפי פסקה (2) וסברו נציגי משרד האוצר כי לא יהיה ניתן לפרוע את תביעות החוב כאמור באותה בקשה, באותו רבעון, מתוך הכנסות הרשות ונכסיה, תעביר המדינה למפרק את הסכום הנדרש לפירעון התביעות, לפני תחילת הרבעון.

העברת יתרת כספים או נכסים למדינה

114.  

נותרה יתרת כספים או נכסים לאחר פירעון חובות הרשות ותשלום הוצאות ניהולה ופירוקה, יעביר המפרק את היתרה למדינה.

ביטול האישיות המשפטית של
רשות השידור

115.  

(א)      סיים המפרק לממש את נכסי הרשות, לשלם את כל חובותיה, ואם נותרה יתרה – להעבירה למדינה, יודיע לנציגי משרד האוצר על סיום הליכי הפירוק; להודעה יצורף דוח סופי המפרט את החובות, נכסי הרשות וההוצאות שהוצאו במסגרת ההליכים לפי פרק זה; לעניין זה לא יראו חובות אגרה כאמור בסעיף 101(ב), שטרם נגבו, כנכסי הרשות שטרם מומשו, ואם נותרו חובות כאמור – תעבור הזכות לגבייתם, למדינה.

(ב)       הגיש המפרק הודעה בצירוף דוח לפי סעיף קטן (א), יאשרו נציגי משרד האוצר את סיום הליכי הפירוק, בכתב, אלא אם כן סברו כי נפלה טעות בדוח האמור או כי טרם מומשו כל נכסי הרשות.

(ג)       60 ימים לאחר אישור נציגי משרד האוצר לפי סעיף קטן (ב), תחדל הרשות מלהיות אישיות משפטית והמפרק יסיים את תפקידו, אלא אם כן החליט בית המשפט אחרת.

(ד)

(1)       המפרק יפרסם הודעה על מתן אישור נציגי משרד האוצר לסיום הליכי הפירוק ועל המועד הצפוי של ביטול האישיות המשפטית הצפוי של הרשות לפי סעיף קטן (ג), בשני עיתונים יומיים בשפה עברית, בעיתון אחד בשפה הערבית ובאתר האינטרנט של הכונס הרשמי.

(2)       המפרק יפרסם הודעה ברשומות על ביטול האישיות המשפטית של הרשות, ומועדו.

פטור מתשלומי חובה

116.  

העברת נכסים, חובות והתחייבויות לפי פרק זה, למדינה או לתאגיד השידור הציבורי, או רישום הזכויות בנכסים או לגביהם על שם המדינה או על שם תאגיד השידור הציבורי, יהיו פטורים מתשלום כל מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו על פי דין או הסכם, אולם אין באמור כדי לפטור אדם מכל חבות של מס, אגרה, היטל או תשלום חובה שחלה על הבעלים או על המחזיק בנכסים ערב העברת הנכסים או רישום הזכויות בהם כאמור בסעיף זה.

בית המשפט המוסמך

117.  

בית המשפט המוסמך לדון בכל עניין העולה מהליכים לפי פרק זה הוא בית המשפט המחוזי בירושלים, שידון בדן יחיד.

פנייה לבית משפט

118.  

(א)      המפרק רשאי לפנות לבית המשפט בכל עניין העולה מהליכים לפי פרק זה, לרבות בעניין החלטה של נציגי משרד האוצר.

(ב)       מי שנפגע על ידי מעשה או החלטה של המפרק וכן המדינה רשאים לפנות לבית המשפט ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל או לשנות את המעשה או ההחלטה ולתת כל צו בעניין כפי שייראה לו צודק.

(ג)       כל בקשה שהוגשה לבית המשפט תומצא למדינה בהקדם האפשרי, ותינתן לה הזדמנות להביע את עמדתה בהליך.

החלת הוראות פקודת החברות
וחוק החברות

119.