关于知识产权 知识产权培训 树立尊重知识产权的风尚 知识产权外联 部门知识产权 知识产权和热点议题 特定领域知识产权 专利和技术信息 商标信息 工业品外观设计信息 地理标志信息 植物品种信息（UPOV） 知识产权法律、条约和判决 知识产权资源 知识产权报告 专利保护 商标保护 工业品外观设计保护 地理标志保护 植物品种保护（UPOV） 知识产权争议解决 知识产权局业务解决方案 知识产权服务缴费 谈判与决策 发展合作 创新支持 公私伙伴关系 人工智能工具和服务 组织简介 与产权组织合作 问责制 专利 商标 工业品外观设计 地理标志 版权 商业秘密 WIPO学院 讲习班和研讨会 知识产权执法 WIPO ALERT 宣传 世界知识产权日 WIPO杂志 案例研究和成功故事 知识产权新闻 产权组织奖 企业 高校 土著人民 司法机构 遗传资源、传统知识和传统文化表现形式 经济学 性别平等 全球卫生 气候变化 竞争政策 可持续发展目标 前沿技术 移动应用 体育 旅游 PATENTSCOPE 专利分析 国际专利分类 ARDI - 研究促进创新 ASPI - 专业化专利信息 全球品牌数据库 马德里监视器 Article 6ter Express数据库 尼斯分类 维也纳分类 全球外观设计数据库 国际外观设计公报 Hague Express数据库 洛迦诺分类 Lisbon Express数据库 全球品牌数据库地理标志信息 PLUTO植物品种数据库 GENIE数据库 产权组织管理的条约 WIPO Lex - 知识产权法律、条约和判决 产权组织标准 知识产权统计 WIPO Pearl（术语） 产权组织出版物 国家知识产权概况 产权组织知识中心 产权组织技术趋势 全球创新指数 世界知识产权报告 PCT - 国际专利体系 ePCT 布达佩斯 - 国际微生物保藏体系 马德里 - 国际商标体系 eMadrid 第六条之三（徽章、旗帜、国徽） 海牙 - 国际外观设计体系 eHague 里斯本 - 国际地理标志体系 eLisbon UPOV PRISMA UPOV e-PVP Administration UPOV e-PVP DUS Exchange 调解 仲裁 专家裁决 域名争议 检索和审查集中式接入（CASE） 数字查询服务（DAS） WIPO Pay 产权组织往来账户 产权组织各大会 常设委员会 会议日历 WIPO Webcast 产权组织正式文件 发展议程 技术援助 知识产权培训机构 COVID-19支持 国家知识产权战略 政策和立法咨询 合作枢纽 技术与创新支持中心（TISC） 技术转移 发明人援助计划（IAP） WIPO GREEN 产权组织的PAT-INFORMED 无障碍图书联合会 产权组织服务创作者 WIPO Translate 语音转文字 分类助手 成员国 观察员 总干事 部门活动 驻外办事处 职位空缺 采购 成果和预算 财务报告 监督
Arabic English Spanish French Russian Chinese
法律 条约 判决书 按司法管辖区搜索

以色列

IL104

返回

חוק יסוד: הכנסת (1958)

nevo.co.il

חוק-יסוד: הכנסת

 

 

דיני חוקה  – חוקי יסוד

דיני חוקה  – כנסת

תוכן ענינים

סעיף 1

המהות

Go

4

סעיף 2

מקום המושב

Go

4

סעיף 3

ההרכב

Go

4

סעיף 4

שיטת הבחירות

Go

4

סעיף 5

הזכות לבחור

Go

4

סעיף 5א

הזכות להגיש  רשימת מועמדים

Go

4

סעיף 6

הזכות להיבחר

Go

4

סעיף 6א

סייג למועמדות חבר הכנסת שפרש מסיעתו

Go

5

סעיף 7

מי לא יהיה מועמד

Go

5

סעיף 7א

מניעת השתתפות בבחירות

Go

5

סעיף 8

תקופת כהונת הכנסת

Go

5

סעיף 9

מועד הבחירות

Go

5

סעיף 9א

הארכת תקופת  כהונה

Go

6

סעיף 10

יום הבחירות   שבתון

Go

6

סעיף 11

פרסום תוצאות הבחירות

Go

6

סעיף 12

כינוס הכנסת

Go

6

סעיף 14

ישיבת הפתיחה

Go

6

סעיף 15

הצהרת אמונים של חבר הכנסת

Go

6

סעיף 16

אי הצהרה

Go

6

סעיף 16א

אי הצהרה בשל אזרחות כפולה

Go

6

סעיף 17

חסינות חברי הכנסת

Go

6

סעיף 18

חסינות בניני הכנסת

Go

6

סעיף 19

סדרי העבודה והתקנון

Go

6

סעיף 20

היושב ראש והסגנים

Go

6

סעיף 20א

ממלא מקום של יושב ראש הכנסת ויושב ראש הכנסת בפועל

Go

6

סעיף 21

ועדות

Go

7

סעיף 21א

פיקוח הכנסת על חקיקת משנה

Go

7

סעיף 22

ועדות חקירה

Go

7

סעיף 23

דינם של שר וסגן שר שאינם חברי הכנסת

Go

7

סעיף 24

מנין

Go

7

סעיף 25

רוב

Go

7

סעיף 26

ישיבות

Go

8

סעיף 27

פומביות

Go

8

סעיף 28

פרסום

Go

8

סעיף 31

כנסים

Go

8

סעיף 34

התפזרות הכנסת

Go

8

סעיף 35

מועד הבחירות לאחר התפזרות הכנסת

Go

8

סעיף 36

תקופת כהונת הכנסת לאחר התפזרות

Go

8

סעיף 36א

התפזרות בשל אי קבלת חוק תקציב

Go

8

סעיף 37

רציפות הכנסת

Go

8

סעיף 38

הארכת תקפם של חיקוקים

Go

8

סעיף 39

שכר חברי הכנסת

Go

8

סעיף 40

התפטרות של חבר כנסת

Go

8

סעיף 41

תוצאות ההתפטרות

Go

9

סעיף 42

פקיעת כהונה או מועמדות

Go

9

סעיף 42א

חבר הכנסת שהורשע

Go

9

סעיף 42ב

השעיה

Go

9

סעיף 42ג

הפסקת חברות בכנסת של שר או סגן שר

Go

9

סעיף 43

חילופים של חברי כנסת

Go

10

סעיף 44

יציבות החוק

Go

10

סעיף 45

נוקשות סעיפים

Go

10

סעיף 45א

תחולת נוקשות

Go

10

סעיף 46

מתי דרוש רוב מיוחד

Go

10

 

חוק-יסוד: הכנסת*

המהות

 
 
1.    הכנסת היא בית הנבחרים של המדינה.

מקום המושב
 
2.    מקום מושבה של הכנסת הוא ירושלים.

ההרכב
 
3.    הכנסת בהיבחרה תהיה בת מאה ועשרים חבר.

שיטת הבחירות
 
4.    הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות, ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת; אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת.

הזכות לבחור
 
5.    כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק; חוק הבחירות יקבע את המועד שבו ייחשב אדם בן שמונה עשרה שנה לענין השימוש בזכות הבחירה לכנסת.

הזכות להגיש

רשימת מועמדים

(תיקון מס' 21)

תשנ"ו-1996
 
5א.     רשימת מועמדים לכנסת תוגש על ידי מפלגה בלבד; דרכי התאגדותן ורישומן של מפלגות ותנאים להגשת רשימת מועמדים ייקבעו בחוק.

מיום 27.2.1996

תיקון מס' 19 (בוטל על ידי תיקון מס' 21)

ס"ח תשנ"ו מס' 1566 מיום 27.2.1996 עמ' 106 (ה"ח 2499)

הוספת סעיף 5א

הנוסח:

הגשת רשימת מועמדים

5א. רשימת מועמדים לכנסת תוגש על ידי מפלגה בלבד; דרכי התאגדותן ורישומן של מפלגות ותנאים להגשת רשימת מועמדים, ייקבעו בחוק.

 

מיום 29.2.1996

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ו מס' 1568 מיום 29.2.1996 עמ' 112 (ה"ח 2514)

הוספת סעיף 5א

הזכות להיבחר

(תיקון מס' 8)

תשמ"א-1981

(תיקון מס' 10) תשמ"ז-1987

(תיקון מס' 26)
תש"ס-2000
 
6.    (א)  כל אזרח ישראלי שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.

(תיקון מס' 22)

תשנ"ו-1996

 
           (ב)  (בוטל).

(תיקון מס' 26)
תש"ס-2000
 
           (ג)   מועמד לכנסת שנידון כאמור בסעיף קטן (א) ופסק הדין נעשה סופי אחרי הגשת רשימת המועמדים ולפני שהחל לכהן כחבר הכנסת, דינו כדין מי שהתפטר מרשימת המועמדים שבה כלול שמו, או מחברותו בכנסת, לפי הענין, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.

(תיקון מס' 26)
תש"ס-2000
 
           (ד)  קביעת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ג) לא תידרש אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה, בנסיבות הענין, משום קלון.

(תיקון מס' 26)
תש"ס-2000
 
           (ה)  לענין סעיף זה –

           "מאסר בפועל" - סך כל תקופות המאסר בפועל שעל הנידון לרצות ברצף אחד, אף אם הוטלו בגזרי דין שונים, לרבות מאסר על תנאי שהופעל;

           "עבירה" - כל אחת מהעבירות שעליהן נידון לעונש של מאסר בפועל.

מיום 7.4.1981

תיקון מס' 8

ס"ח תשמ"א מס' 1016 מיום 7.4.1981 עמ' 168 (ה"ח 1525)

6. כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנדון לעונש מאסר בפועל לתקופה של חמש שנים או יותר  בשל עבירה נגד בטחון המדינה שנקבעה לכך בחוק הבחירות לכנסת וטרם עברו חמש שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר; חוק הבחירות יקבע את המועד שבו ייחשב אדם בן שמונה עשרה שנה לענין השימוש בזכות הבחירה לכנסת.

 

מיום 27.5.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1215 מיום 27.5.1987 עמ' 120 (ה"ח 1748)

6. (א) כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנדון לעונש מאסר בפועל לתקופה של חמש שנים או יותר  בשל עבירה נגד בטחון המדינה שנקבעה לכך בחוק הבחירות לכנסת וטרם עברו חמש שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר; חוק הבחירות יקבע את המועד שבו ייחשב אדם בן שמונה עשרה שנה לענין השימוש בזכות הבחירה לכנסת.

(ב) היה אזרח ישראלי גם אזרח של מדינה אחרת, ודיני אותה מדינה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יהיה מועמד לכנסת אלא לאחר שעשה, עד להגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו ולהנחת דעתו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה; לענין זה יראו אדם כאזרח של מדינה אחרת רק אם היה לו, בזמן מן הזמנים, דרכון של אותה מדינה או תעודה אחרת המעידה על היותו אזרח של אותה מדינה.

 

מיום 29.2.1996

תיקון מס' 22

ס"ח תשנ"ו מס' 1568 מיום 29.2.1996 עמ' 112 (ה"ח 2503)

ביטול סעיף קטן 6(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) היה אזרח ישראלי גם אזרח של מדינה אחרת, ודיני אותה מדינה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יהיה מועמד לכנסת אלא לאחר שעשה, עד להגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו ולהנחת דעתו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה; לענין זה יראו אדם כאזרח של מדינה אחרת רק אם היה לו, בזמן מן הזמנים, דרכון של אותה מדינה או תעודה אחרת המעידה על היותו אזרח של אותה מדינה.

 

מיום 8.8.2000

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ס מס' 1750 מיום 8.8.2000 עמ' 260 (ה"ח 2854)

6. (א) כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנדון לעונש מאסר בפועל לתקופה של חמש שנים או יותר  בשל עבירה נגד בטחון המדינה שנקבעה לכך בחוק הבחירות לכנסת וטרם עברו חמש שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר; חוק הבחירות יקבע את המועד שבו ייחשב אדם בן שמונה עשרה שנה לענין השימוש בזכות הבחירה לכנסת או שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.

(ב) (בוטל).

(ג) מועמד לכנסת שנידון כאמור בסעיף קטן (א) ופסק הדין נעשה סופי אחרי הגשת רשימת המועמדים ולפני שהחל לכהן כחבר הכנסת, דינו כדין מי שהתפטר מרשימת המועמדים שבה כלול שמו, או מחברותו בכנסת, לפי הענין, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.

(ד) קביעת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ג) לא תידרש אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה,  בנסיבות הענין, משום קלון.

(ה) לענין סעיף זה –

"מאסר בפועל" – סך כל תקופות המאסר בפועל שעל הנידון לרצות ברצף אחד, אף אם הוטלו בגזרי דין שונים, לרבות מאסר על תנאי שהופעל;

"עבירה" – כל אחת מהעבירות שעליהן נידון לעונש של מאסר בפועל.

סייג למועמדות חבר הכנסת שפרש מסיעתו

(תיקון מס' 12)
תשנ"א-1991

(תיקון מס' 21)

תשנ"ו-1996

(תיקון מס' 36) תשס"ד-2004
 
6א.     (א)  חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת; הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק.

           (ב)  לענין סעיף זה –

           "פרישה מסיעה" - לרבות הצבעה במליאת הכנסת שלא בהתאם לעמדת הסיעה בענין הבעת אמון לממשלה או אי-אמון בה; ואולם הצבעה כאמור לא תיחשב כפרישה אם חבר הכנסת לא קיבל כל תמורה בעד הצבעתו;

           "תמורה" - במישרין או בעקיפין, בהבטחה או בהתחייבות לעתיד, ולרבות הבטחת מקום ברשימת מועמדים לכנסת, או מינוי חבר-הכנסת עצמו או אדם אחר לתפקיד כלשהו.

מיום 22.2.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"א מס' 1345 מיום 22.2.1991 עמ' 90 (ה"ח 1998)

הוספת סעיף 6א

 

מיום 29.2.1996

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ו מס' 1568 מיום 29.2.1996 עמ' 112 (ה"ח 2514)

(א) חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת; הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק הבחירות לכנסת.

 

מיום 30.3.2004

תיקון מס' 36

ס"ח תשס"ד מס' 1933 מיום 30.3.2004 עמ' 336 (ה"ח 37)

(א) חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת; הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק הבחירות לכנסת בחוק.

מי לא יהיה מועמד
 
7.    אלה לא יהיו מועמדים לכנסת:

(1)   נשיא המדינה;

(2)   שני הרבנים הראשיים;

(תיקון מס' 33) תשס"א-2001
 
(3)   שופט;

(תיקון מס' 33) תשס"א-2001
 
(4)   דיין של בית דין דתי;

(5)   מבקר המדינה;

(6)   ראש המטה הכללי, צבא-הגנה לישראל;

(תיקון מס' 2) תשי"ט-1959
 
(7)   רבנים וכהני דתות אחרות, כשהם משמשים בכהונתם בשכר;

(תיקון מס' 21)

תשנ"ו-1996
 
(8)   עובדי מדינה בכירים וקציני צבא בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק;

(תיקון מס' 21)

תשנ"ו-1996

(תיקון מס' 33) תשס"א-2001
 
(9)   שוטרים וסוהרים בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק;

 

(תיקון מס' 33) תשס"א-2001
 
(10)  עובדי תאגידים שהוקמו בחוק, בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק.

(תיקון מס' 33) תשס"א-2001
 
           זולת אם חדלו לכהן במשרה או בתפקיד כאמור לפני המועד להגשת רשימות המועמדים לכנסת, ואם נקבע בחוק מועד מוקדם מזה, לפני המועד האמור.

מיום 6.8.1959

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ט מס' 286 מיום 6.8.1959 עמ' 158 (ה"ח 404)

החלפת פסקה 7(7)

הנוסח הקודם:

(7) רבנים וכהני דתות אחרות, כל עוד הם משמשים בכהונתם;

 

מיום 29.2.1996

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ו מס' 1568 מיום 29.2.1996 עמ' 112 (ה"ח 2514)

(8) עובדי מדינה בכירים וקציני צבא בכירים בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק;

(9) שוטרים וסוהרים כפי שייקבע בחוק.

 

מיום 1.8.2001

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"א מס' 1803 מיום 1.8.2001 עמ' 494 (ה"ח 3014)

7. אלה לא יהיו מועמדים לכנסת:

(1) נשיא המדינה;

(2) שני הרבנים הראשיים;

(3) שופט, כל עוד הוא משמש בכהונתו;

(4) דיין של בית דין דתי, כל עוד הוא משמש בכהונתו;

(5) מבקר המדינה;

(6) ראש המטה הכללי, צבא-הגנה לישראל;

(7) רבנים וכהני דתות אחרות, כשהם משמשים בכהונתם בשכר;

(8) עובדי מדינה בכירים וקציני צבא בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק;

(9) שוטרים וסוהרים כפי שייקבע בחוק. בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק;

(10) עובדי תאגידים שהוקמו בחוק, בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק.

זולת אם חדלו לכהן במשרה או בתפקיד כאמור לפני המועד להגשת רשימות המועמדים לכנסת, ואם נקבע בחוק מועד מוקדם מזה, לפני המועד האמור.

מניעת השתתפות בבחירות

(תיקון מס' 35) תשס"ב-2002
 
7א.     (א)  רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:

(1)   שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;

(2)   הסתה לגזענות;

(3)   תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.

(תיקון מס' 39) תשס"ח-2008
 
           (א1)        לעניין סעיף זה, יראו מועמד ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו למועד הגשת רשימת המועמדים כמי שיש במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, כל עוד לא הוכיח אחרת.

           (ב)  החלטת ועדת הבחירות המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות טעונה אישור בית המשפט העליון.

           (ג)   מועמד יצהיר הצהרה לענין סעיף זה.

           (ד)  פרטים לענין הדיון בועדת הבחירות המרכזית ובבית המשפט העליון ולענין הצהרה לפי סעיף קטן (ג), ייקבעו בחוק.

מיום 7.8.1985

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ה מס' 1155 מיום 7.8.1985 עמ' 196 (ה"ח 1728)

הוספת סעיף 7א

 

מיום 22.5.2002

תיקון מס' 35

ס"ח תשס"ב מס' 1845 מיום 22.5.2002 עמ' 410 (ה"ח 3048)

החלפת סעיף 7א

הנוסח הקודם:

מניעת השתתפות רשימת מועמדים

7א. רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:

(1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי;

(2) שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה;

(3) הסתה לגזענות.

 

מיום 9.7.2008

תיקון מס' 39

ס"ח תשס"ח מס' 2164 מיום 9.7.2008 עמ' 626 (ה"ח 231)

הוספת סעיף קטן 7א(א1)

תקופת כהונת הכנסת
 
8.    תקופת כהונתה של הכנסת תהיה ארבע שנים מיום היבחרה.

מועד הבחירות

(תיקון מס' 1)
תשי"ט-1959
 
9.    הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת אולם אם היתה השנה שלפניה שנה מעוברת, יהיו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש.

מיום 30.7.1959

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ט מס' 285 מיום 30.7.1959 עמ' 146 (ה"ח 403)

9. הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת; אולם אם היתה השנה שלפניה שנה מעוברת, יהיו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש.

הארכת תקופת

כהונה

(תיקון מס' 15) תשנ"ב-1992
 
9א.     (א)  הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור ייקבע מועד הבחירות.

           (ב)  מבלי לגרוע מהוראות סעיף 34, רשאית הכנסת, בהחלטה ברוב חבריה, להקדים את מועד הבחירות שנקבע לפי סעיף קטן (א), ובלבד שהמועד החדש לא יהיה מוקדם מהמועד לקיום הבחירות לכנסת לפי סעיף 9.

מיום 18.6.1996

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1396 מיום 14.4.1992 עמ' 224 (ה"ח 1985)

הוספת סעיף 9א

יום הבחירות – שבתון

 
10.   יום הבחירות יהיה יום שבתון, אך שירותי תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם.

פרסום תוצאות

הבחירות

(תיקון מס' 20)

תשנ"ו-1996
 
11.   תוצאות הבחירות יפורסמו ברשומות תוך שמונה ימים מיום הבחירות.

מיום 27.2.1996

תיקון מס' 20

ס"ח תשנ"ו מס' 1565 מיום 27.2.1996 עמ' 100 (ה"ח 2507)

11. תוצאות הבחירות יפורסמו ברשומות תוך ארבעה עשר יום שמונה ימים מיום הבחירות.

כינוס הכנסת

(תיקון מס' 37) תשס"ו-2006
 
12.   הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה, לאחר פרסום תוצאות הבחירות, בתוך ארבעה עשר ימים מיום הבחירות לכנסת במועד שייקבע בחוק, אלא אם כן נקבע בחוק מועד סמוך אחר בשל יום מנוחה, חג, מועד, יום זיכרון או בשל סמיכות לאחד מהם, או בשל חול המועד.

מיום 27.7.2006

תיקון מס' 37

ס"ח תשס"ו מס' 2063 מיום 27.7.2006 עמ' 393 (ה"ח 117)

החלפת סעיף 12

הנוסח הקודם:

12. הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום ב' בשבוע השני שלאחר השבוע שבו נתפרסמו תוצאות הבחירות, בשעה ארבע אחרי הצהרים, ואם היה יום זה חג או ערב חג – ביום חול הקרוב שלאחר החג.

(תיקון מס' 37) תשס"ו-2006
 
13.   (בוטמ( �/span>.

מיום 8.8.2000

תיקון מס' 27

ס"ח תש"ס מס' 1750 מיום 8.8.2000 עמ' 261 (ה"ח 2894)

13. הכנסת תיפתח על ידי נשיא המדינה, ובהעדרו — על ידי זקן חברי הכנסת הנוכחים הותיק שבחברי הכנסת הנוכחים; פתח נשיא המדינה, ימסור את הנהלת הישיבה לזקן חברי הכנסת הנוכחים לותיק שבחברי הכנסת הנוכחים.

בחוק יסוד זה, "ותיק" – מי שתקופת כהונתו בכנסת היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.

 

מיום 27.7.2006

תיקון מס' 37

ס"ח תשס"ו מס' 2063 מיום 27.7.2006 עמ' 393 (ה"ח 117)

ביטול סעיף 13

הנוסח הקודם:

פתיחת הכנסת

13. הכנסת תיפתח על ידי נשיא המדינה, ובהעדרו – על ידי הותיק שבחברי הכנסת הנוכחים; פתח נשיא המדינה, ימסור את הנהלת הישיבה לותיק שבחברי הכנסת הנוכחים.

בחוק יסוד זה, "ותיק" – מי שתקופת כהונתו בכנסת היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.

ישיבת הפתיחה

(תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996
 
14.   סדרי ישיבת הפתיחה ייקבעו בחוק, והם יבטאו את אופיה של מדינת ישראל ומורשתה.

מיום 21.3.1996

תיקון מס' 23

ס"ח תשנ"ו מס' 1582 מיום 21.3.1996 עמ' 234 (ה"ח 2497)

החלפת סעיף 14

הנוסח הקודם:

הצהרת האמונים של חברי הכנסת

14. משפתח זקן חברי הכנסת את ישיבתה הראשונה או משקיבל לידיו את הנהלתה, יצהיר את הצהרת האמונים של חברי הכנסת; ואלה דברי ההצהרה:

"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת".

משהצהיר זקן חברי הכנסת את הצהרת האמונים, ישוב ויקראנה באזני חברי הכנסת, וכל אחד מחברי הכנסת יקום, בזה אחר זה, ויצהיר:

"מתחייב אני".

 

הצהרת אמונים של חבר הכנסת

(תיקון מס' 23)

תשנ"ו-1996
 
15.   (א)  חבר הכנסת יצהיר אמונים; ואלה דברי ההצהרה:

"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת".

           (ב)  סדרי ההצהרה ייקבעו בחוק.

מיום 21.3.1996

תיקון מס' 23

ס"ח תשנ"ו מס' 1582 מיום 21.3.1996 עמ' 234 (ה"ח 2497)

החלפת סעיף 15

הנוסח הקודם:

הצהרה לאחר ישיבת הפתיחה

15. חבר הכנסת שלא נוכח בישיבת הפתיחה, או שהיה לחבר הכנסת לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח; יושב ראש הישיבה יקרא באזניו את נוסח ההצהרה, וחבר הכנסת יקום ויצהיר:

"מתחייב אני".

אי-הצהרה
 
16.   קרא יושב ראש הכנסת לחבר הכנסת להצהיר הצהרת אמונים והחבר לא עשה כן, לא יהנה החבר מזכויותיו של חבר הכנסת כל עוד לא הצהיר.

אי הצהרה בשל אזרחות כפולה

(תיקון מס' 22)

תשנ"ו-1996
 
16א.   היה חבר הכנסת בעל אזרחות נוספת שאינה ישראלית, ודיני המדינה שהוא אזרח שלה, מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יצהיר אמונים אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה, והוא לא ייהנה מזכויותיו של חבר הכנסת כל עוד לא הצהיר.

מיום 29.2.1996

תיקון מס' 22

ס"ח תשנ"ו מס' 1568 מיום 29.2.1996 עמ' 112 (ה"ח 2503)

הוספת סעיף 16א

חסינות חברי הכנסת
 
17.   לחברי הכנסת תהיה חסינות; פרטים ייקבעו בחוק.

חסינות בניני הכנסת
 
18.   לבניני הכנסת תהיה חסינות; פרטים ייקבעו בחוק.

סדרי העבודה והתקנון
 
19.   הכנסת תקבע סדרי עבודתה; במידה שסדרי העבודה לא נקבעו בחוק תקבעם הכנסת בתקנון; כל עוד לא נקבעו סדרי העבודה כאמור, תנהג הכנסת לפי הנוהג והנוהל המקובלים בה.

היושב ראש והסגנים

(תיקון מס' 27)

תש"ס-2000

(תיקון מס' 34)

תשס"ב-2001

(תיקון מס' 37) תשס"ו-2006
 
20.   (א)  הכנסת תבחר מבין חבריה יושב ראש וסגנים ליושב ראש. עד לבחירת יושב ראש הכנסת, יכהן הותיק שבחברי הכנסת, שאינו ראש הממשלה, שר או סגן שר, כיושב ראש הכנסת בפועל. בסעיף זה, "ותיק" – מי שתקופת כהונתו בכנסת היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.

(תיקון מס' 24)

תשנ"ז-1997
 
           (ב)  הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע סייגים לבחירתו של חבר הכנסת לכהונת יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת.

(תיקון מס' 24)

תשנ"ז-1997
 
           (ג)   הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להשעות מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת או לקבוע סייגים לכהונתם; פרטים ייקבעו בחוק.

(תיקון מס' 24)

תשנ"ז-1997
 
           (ד)  הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה או ברוב גדול יותר שייקבע בחוק, להעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת; פרטים ייקבעו בחוק.

מיום 17.7.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ז מס' 1630 מיום 17.7.1997 עמ' 186 (ה"ח 2582)

20. (א) הכנסת תבחר מבין חבריה יושב ראש וסגנים ליושב ראש.

(ב) הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע סייגים לבחירתו של חבר הכנסת לכהונת יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת.

(ג) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להשעות מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת או לקבוע סייגים לכהונתם; פרטים ייקבעו בחוק.

(ד) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה או ברוב גדול יותר שייקבע בחוק, להעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת; פרטים ייקבעו בחוק.

 

מיום 8.8.2000

תיקון מס' 27

ס"ח תש"ס מס' 1750 מיום 8.8.2000 עמ' 261 (ה"ח 2894)

(א) הכנסת תבחר מבין חבריה יושב ראש וסגנים ליושב ראש. עד לבחירת יושב ראש הכנסת, יכהן הותיק שבחברי הכנסת, שאינו ראש הממשלה, ראש הממשלה הנבחר, שר או סגן שר, כיושב ראש הכנסת בפועל.

 

מיום 28.1.2003

תיקון מס' 34

ס"ח תשס"ב מס' 1809 מיום 30.10.2001 עמ' 2 (ה"ח 3027)

(א) הכנסת תבחר מבין חבריה יושב ראש וסגנים ליושב ראש. עד לבחירת יושב ראש הכנסת, יכהן הותיק שבחברי הכנסת, שאינו ראש הממשלה, ראש הממשלה הנבחר, שר או סגן שר, כיושב ראש הכנסת בפועל.

 

מיום 27.7.2006

תיקון מס' 37

ס"ח תשס"ו מס' 2063 מיום 27.7.2006 עמ' 393 (ה"ח 117)

(א) הכנסת תבחר מבין חבריה יושב ראש וסגנים ליושב ראש. עד לבחירת יושב ראש הכנסת, יכהן הותיק שבחברי הכנסת, שאינו ראש הממשלה, שר או סגן שר, כיושב ראש הכנסת בפועל. בסעיף זה, "ותיק" – מי שתקופת כהונתו בכנסת היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.

ממלא מקום של יושב ראש הכנסת ויושב ראש הכנסת בפועל

(תיקון מס' 4)
תשכ"ז-1967

(תיקון מס' 27)

תש"ס-2000
 
20א.   (א)  יצא יושב ראש הכנסת את גבולות המדינה, ימלא סגן ליושב ראש את מקומו עד שישוב היושב ראש.

           (ב)  הודיע יושב ראש הכנסת לועדת הכנסת או שקבעה ועדת הכנסת כי מטעמי בריאות נבצר מיושב ראש הכנסת דרך ארעי למלא תפקידו, או הודיע יושב ראש הכנסת כי נבצר ממנו דרך ארעי למלא את תפקידו וועדת הכנסת אישרה את הודעתו, ימלא סגן ליושב ראש את מקומו עד שיודיע יושב ראש הכנסת לועדת הכנסת או עד שתקבע ועדת הכנסת כי לא נבצר עוד ממנו למלא תפקידו.

           (ג)   נתפנתה משרתו של יושב ראש הכנסת - מפני שהתפטר או נפטר או מפני שקבעה ועדת הכנסת כי מטעמי בריאות נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו - יכהן סגן ליושב ראש כיושב ראש הכנסת בפועל עד שתבחר הכנסת יושב ראש חדש.

(תיקון מס' 24)

תשנ"ז-1997
 
           (ג1) (1)   הושעה יושב ראש הכנסת מכהונתו בהחלטה לפי סעיף 20(ג), יכהן סגן ליושב ראש הכנסת כיושב ראש הכנסת בפועל, עד לביטול ההשעיה או עד לבחירת יושב ראש חדש, לפי הענין;

(2)   הועבר יושב ראש הכנסת מכהונתו בהחלטה לפי סעיף 20(ד), יכהן סגן ליושב ראש הכנסת כיושב ראש הכנסת בפועל עד לבחירת יושב ראש חדש.

           (ד)  הסגן ליושב ראש שיכהן כממלא מקום של יושב ראש הכנסת או כיושב ראש הכנסת בפועל הוא הסגן שנבחר לכך על ידי ועדת הכנסת.

           (ה)  בכהונתו כממלא מקום של יושב ראש הכנסת או כיושב ראש הכנסת בפועל יכהן הסגן ליושב ראש בכל כהונה המיועדת ליושב ראש הכנסת על פי דין, ימלא כל תפקיד המוטל על יושב ראש הכנסת על פי דין וישתמש בכל סמכות הנתונה ליושב ראש הכנסת על פי דין.

(תיקון מס' 24)

תשנ"ז-1997
 
           (ו)   הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם אם הנסיבות האמורות בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג1) לגבי יושב ראש הכנסת נתקיימו במי שמכהן כממלא מקום של יושב ראש הכנסת או כיושב ראש הכנסת בפועל.

מיום 23.3.1967

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ז מס' 493 מיום 23.3.1967 עמ' 24 (ה"ח 710)

הוספת סעיף 20א

 

מיום 17.7.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ז מס' 1630 מיום 17.7.1997 עמ' 186 (ה"ח 2582)

(ג1) (1) הושעה יושב ראש הכנסת מכהונתו בהחלטה לפי סעיף 20(ג), יכהן סגן ליושב ראש הכנסת כיושב ראש הכנסת בפועל, עד לביטול ההשעיה או עד לבחירת יושב ראש חדש, לפי הענין;

(2) הועבר יושב ראש הכנסת מכהונתו בהחלטה לפי סעיף 20(ד), יכהן סגן ליושב ראש הכנסת כיושב ראש הכנסת בפועל עד לבחירת יושב ראש חדש.

(ד) הסגן ליושב ראש שיכהן כממלא מקום של יושב ראש הכנסת או כיושב ראש הכנסת בפועל הוא הסגן שנבחר לכך על ידי ועדת הכנסת.

(ה) בכהונתו כממלא מקום של יושב ראש הכנסת או כיושב ראש הכנסת בפועל יכהן הסגן ליושב ראש בכל כהונה המיועדת ליושב ראש הכנסת על פי דין, ימלא כל תפקיד המוטל על יושב ראש הכנסת על פי דין וישתמש בכל סמכות הנתונה ליושב ראש הכנסת על פי דין.

(ו) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם אם הנסיבות האמורות בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג), (ג) או (ג1) לגבי יושב ראש הכנסת נתקיימו במי שמכהן כממלא מקום של יושב ראש הכנסת או כיושב ראש הכנסת בפועל.

 

מיום 8.8.2000

תיקון מס' 27

ס"ח תש"ס מס' 1750 מיום 8.8.2000 עמ' 261 (ה"ח 2894)

(ב) הודיע יושב ראש הכנסת לועדת הכנסת או שקבעה ועדת הכנסת כי מטעמי בריאות נבצר מיושב ראש הכנסת דרך ארעי למלא תפקידו, או הודיע יושב ראש הכנסת כי נבצר ממנו דרך ארעי למלא את תפקידו וועדת הכנסת אישרה את הודעתו, ימלא סגן ליושב ראש את מקומו עד שיודיע יושב ראש הכנסת לועדת הכנסת או עד שתקבע ועדת הכנסת כי לא נבצר עוד ממנו למלא תפקידו.

ועדות
 
21.   (א)  הכנסת תבחר מבין חבריה ועדות קבועות, והיא רשאית לבחור מבין חבריה גם ועדות לענינים מסויימים; תפקידי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן, במידה שלא נקבעו בחוק, ייקבעו בתקנון.

(תיקון מס' 13)

תשנ"א-1991

(תיקון מס' 28) תשס"א-2000
 
           (ב)  בתקנון ניתן לקבוע הוראות בדבר סמכותן של הועדות לזמן נושא משרה או ממלא תפקיד בשירות המדינה, ברשות מקומית, במועצה דתית, בתאגיד שהוקם בחוק או בחברה ממשלתית, ולחייבו למסור מידע שבידו על פעילות הגוף שבו הוא מכהן, זולת אם יש בגילוי משום פגיעה בחוק, בחובה מקצועית או בחובת אמונים שהוא חב בה על פי דין, וכן שיובטחו לו הזכויות של עד בבית המשפט; הזימון ייעשה באמצעות השר הנוגע בדבר או בידיעתו, ובמי שאינו בשירות המדינה - באמצעות ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו; ואולם רשאי השר הממונה או ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו, להודיע לועדה כי הוא עצמו יופיע במקום מי שזומן.

(תיקון מס' 16)

תשנ"ד-1994
 
           (ג)   (בוטל).

מיום 31.7.1991

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"א מס' 1366 מיום 31.7.1991 עמ' 208 (ה"ח 2061)

21. (א) הכנסת תבחר מבין חבריה ועדות קבועות, והיא רשאית לבחור מבין חבריה גם ועדות לענינים מסויימים; תפקידי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן, במידה שלא נקבעו בחוק, ייקבעו בתקנון.

(ב) בתקנון ניתן לקבוע הוראות בדבר סמכותן של הועדות לזמן נושא משרה או ממלא תפקיד בשירות המדינה, ברשות מקומית, במועצה דתית, בתאגיד שהוקם בחוק או בחברה ממשלתית, ולחייבו למסור מידע שבידו על פעילות הגוף שבו הוא מכהן, זולת אם יש בגילוי משום פגיעה בחוק, בחובה מקצועית או בחובת אמונים שהוא חב בה על פי דין, וכן שיובטחו לו הזכויות של עד בבית המשפט; הזימון ייעשה באמצעות השר הנוגע בדבר ובתיאום עמו, ובמי שאינו בשירות המדינה – באמצעות ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו; ואולם רשאי השר הממונה או ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו, להודיע לועדה כי הוא עצמו יופיע במקום מי שזומן.

 

מיום 13.7.1992

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ב מס' 1392 מיום 26.3.1992 עמ' 162 (ה"ח 2017)

הוספת סעיף קטן 21(ג)

 

מיום 4.5.1994

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ד מס' 1462 מיום 4.5.1994 עמ' 140 (ה"ח 2245)

ביטול סעיף קטן 21(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) מספר החברים בועדה קבועה לא יעלה על חמישה-עשר, ובועדת החוץ והבטחון או בועדת הכספים – לא יעלה על שבעה-עשר.

 

מיום 21.12.2000

תיקון מס' 28

ס"ח תשס"א מס' 1763 מיום 21.12.2000 עמ' 50 (ה"ח 2915)

(ב) בתקנון ניתן לקבוע הוראות בדבר סמכותן של הועדות לזמן נושא משרה או ממלא תפקיד בשירות המדינה, ברשות מקומית, במועצה דתית, בתאגיד שהוקם בחוק או בחברה ממשלתית, ולחייבו למסור מידע שבידו על פעילות הגוף שבו הוא מכהן, זולת אם יש בגילוי משום פגיעה בחוק, בחובה מקצועית או בחובת אמונים שהוא חב בה על פי דין, וכן שיובטחו לו הזכויות של עד בבית המשפט; הזימון ייעשה באמצעות השר הנוגע בדבר ובתיאום עמו או בידיעתו, ובמי שאינו בשירות המדינה – באמצעות ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו; ואולם רשאי השר הממונה או ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו, להודיע לועדה כי הוא עצמו יופיע במקום מי שזומן.

פיקוח הכנסת על חקיקת משנה

(תיקון מס' 30) תשס"א-2001
 
21א.   (א)  תקנות שהתקין שר והקובעות ענישה פלילית בשל הפרתן, לא ייכנסו לתוקף אלא אם כן אושרו, לפני פרסומן, על ידי ועדה מוועדות הכנסת שהנושא נמצא בתחום אחריותה; לא החליטה הוועדה בדבר אישור התקנות או דחייתן בתוך 45 ימים מן היום שהתקנות נמסרו לה, יראו את התקנות כאילו אושרו.

           (ב)  אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוק-יסוד או חוק אחר שענינן תקנות.

מיום 28.2.2003

תיקון מס' 30

ס"ח תשס"א מס' 1780 מיום 18.3.2001 עמ' 166 (ה"ח 2756)

הוספת סעיף 21א

ועדות חקירה
 
22.   הכנסת רשאית למנות ועדות חקירה, אם על ידי הסמכת אחת הועדות הקבועות ואם על ידי בחירת ועדה מבין חבריה, כדי לחקור דברים שהכנסת קבעה; סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה ייקבעו על ידי הכנסת; בכל ועדת חקירה יהיו גם נציגים של סיעות שאינן משתתפות בממשלה, לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת.

דינם של שר וסגן שר שאינם חברי הכנסת

(תיקון מס' 42 הוראת שעה), תשע"ה-2015
 
23.   שר או סגן שר שאינם חברי הכנסת, דינם לכל דבר הנוגע לכנסת כדין שר או סגן שר שהם חברי הכנסת, אולם לא תהא להם זכות הצבעה.

בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20

תיקון מס' 42 הוראת שעה

ס"ח תשע"ה מס' 2500 מיום 6.8.2015 עמ' 248 (ה"ח 940)

דינו של חבר ממשלה שאינו חבר כנסת דינם של שר וסגן שר שאינם חברי הכנסת

23. חבר ממשלה שאינו חבר שר או סגן שר שאינם חברי הכנסת, דינו דינם לכל דבר הנוגע לכנסת כדין חבר ממשלה שהוא חבר שר או סגן שר שהם חברי הכנסת, אולם לא תהא לו להם זכות הצבעה.

מנין

(תיקון מס' 6)

תש"ם-1980
 
24.   הכנסת תדון ותחליט בכל מספר חברים, אם אין הוראה אחרת לענין זה.

מיום 25.7.1980

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ם מס' 977 מיום 25.7.1980 עמ' 160 (ה"ח 1399)

24. הכנסת תדון ותחליט בכל מספר חברים, אם אין הוראה אחרת לענין זה.

 

רוב

 
25.   הכנסת תחליט ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, כשהנמנעים אינם באים במנין המשתתפים בהצבעה; סדרי ההצבעה ייקבעו בתקנון; והכל כשאין בחוק הוראה אחרת לענין זה.

ישיבות
 
26.   ישיבות הכנסת יהיו במקום מושבה, אולם בנסיבות מיוחדות רשאי יושב ראש הכנסת, בהתייעצות עם הסגנים, לכנס את הכנסת במקום אחר; ישיבות הכנסת מתקיימות בימי חול.

פומביות

(תיקון מס' 17)

תשנ"ה-1994
 
27.   הכנסת תשב בפומבי.

מיום 20.12.1994

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ה מס' 1494 מיום 20.12.1994 עמ' 42 (ה"ח 2325)

החלפת סעיף 27

הנוסח הקודם:

27. הכנסת תשב בפומבי אם לא הוחלט על סגירת הדלתות בתנאים ובדרך שנקבעו בתקנון.

 

פרסום

(תיקון מס' 17)

תשנ"ה-1994
 
28.   ההליכים בישיבת הכנסת והדברים שנאמרו בה – פרסומם אינו מוגבל ואינו גורר אחריות פלילית או אזרחית.

מיום 20.12.1994

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ה מס' 1494 מיום 20.12.1994 עמ' 42 (ה"ח 2325)

החלפת סעיף 28

הנוסח הקודם:

פרסום – ישיבות פתוחות

28. ההליכים בישיבה פתוחה והדברים שנאמרו בה – פרסומם אינו מוגבל ואינו גורר אחריות פלילית או אזרחית; אולם יושב ראש הישיבה רשאי, בדרך שנקבעה בתקנון, לאסור פרסום דבר שפרסומו עלול, לדעתו, לפגוע בבטחון המדינה.

(תיקון מס' 17)

תשנ"ה-1994
 
29.    (בוטל).

מיום 20.12.1994

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ה מס' 1494 מיום 20.12.1994 עמ' 42 (ה"ח 2325)

ביטול סעיף 29

הנוסח הקודם:

פרסום – ישיבות סגורות

29. ההליכים בישיבה סגורה והדברים שנאמרו בה – פרסומם אסור, במידה שלא הותר בדרך שנקבעה בתקנון.

(תיקון מס' 17)

תשנ"ה-1994
 
30.    (בוטל).

מיום 20.12.1994

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ה מס' 1494 מיום 20.12.1994 עמ' 42 (ה"ח 2325)

ביטול סעיף 30

הנוסח הקודם:

פרסומים אסורים

30. המפרסם דבר שפרסומו אסור לפי שני הסעיפים הקודמים, צפוי לענשים הקבועים בחוק.

כנסים

(תיקון מס' 29) תשס"א-2000
 
31.   הוראות בדבר מועדי הכנסים של הכנסת ובדבר כינוס הכנסת שלא בתקופת הכנסים ייקבעו בחוק.

מיום 25.7.1974

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ד מס' 741 מיום 25.7.1974 עמ' 108 (ה"ח 1129)

31. (א) הכנסת תקיים שני כנסים לשנה; הכנס האחד ייפתח תוך ארבעה שבועות לאחר חג הסוכות, הכנס השני – תוך ארבעה שבועות לאחר יום העצמאות; זמנם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה חודשים לפחות.

(ב) נבחרה הכנסת שלא במועד הקבוע בסעיף 9, תקבע ועדת הכנסת את זמנם של שני הכנסים בשנה שבה נבחרה הכנסת כאמור.

 

מיום 1.1.2001

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"א מס' 1771 מיום 1.1.2001 עמ' 114 (ה"ח 2966)

החלפת סעיף 31

הנוסח הקודם:

31. (א) הכנסת תקיים שני כנסים לשנה; הכנס האחד ייפתח תוך ארבעה שבועות לאחר חג הסוכות, הכנס השני – תוך ארבעה שבועות לאחר יום העצמאות; זמנם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה חודשים לפחות.

(ב) נבחרה הכנסת שלא במועד הקבוע בסעיף 9, תקבע ועדת הכנסת את זמנם של שני הכנסים בשנה שבה נבחרה הכנסת כאמור.

(תיקון מס' 31)

תשס"א-2001
 
32.   (בוטל).

מיום 24.6.2001

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"א מס' 1796 מיום 24.6.2001 עמ' 426 (ה"ח 3002)

ביטול סעיף 32

הנוסח הקודם:

מועד פתיחת הכנסים

32. לא כונסה הכנסת בארבעת השבועות כאמור בסעיף הקודם, תתכנס ביום ב' של השבוע החמישי, בשעה ארבע אחרי הצהרים.

(תיקון מס' 29) תשס"א-2000
 
33.   (בוטל).

מיום 10.2.2000

תיקון מס' 25

ס"ח תש"ס מס' 1727 מיום 10.2.2000 עמ' 108 (ה"ח 2838)

החלפת סעיף 33

הנוסח הקודם:

כינוס הכנסת מחוץ לכנסים

33. מלבד כנסים אלה יכנס יושב ראש הכנסת את הכנסת על פי דרישתם של שלושים חברי הכנסת או על פי דרישת הממשלה.

 

מיום 8.8.2000

תיקון מס' 27

ס"ח תש"ס מס' 1750 מיום 8.8.2000 עמ' 261 (ה"ח 2894)

כינוס הכנסת שלא בתקופת הכנסים

 

מיום 1.1.2001

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"א מס' 1771 מיום 1.1.2001 עמ' 114 (ה"ח 2966)

ביטול סעיף 33

הנוסח הקודם:

כינוס הכנסת שלא בתקופת הכנסים

33. הוראות בדבר כינוס הכנסת שלא בתקופת הכנסים, כאמור בסעיף 31, ייקבעו בחוק.

התפזרות הכנסת

(תיקון מס' 15) תשנ"ב-1992
 
34.   לא תחליט הכנסת להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה, אלא בדרך קבלת חוק לענין זה, ברוב חברי הכנסת.

מיום 18.6.1996

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1396 מיום 14.4.1992 עמ' 224 (ה"ח 1985)

34. לא תחליט הכנסת להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה, אלא בדרך קבלת חוק לענין זה, ברוב חברי הכנסת.

מועד הבחירות לאחר התפזרות הכנסת

(תיקון מס' 30) תשס"א-2001
 
35.   החוק על התפזרות הכנסת יכלול הוראה על מועד הבחירות לכנסת שלאחריה, שלא יהיה מאוחר מחמישה חודשים מיום קבלת החוק.

מיום 28.2.2003

תיקון מס' 30

ס"ח תשס"א מס' 1780 מיום 18.3.2001 עמ' 167 (ה"ח 2756)

35. החוק על התפזרות הכנסת יכלול הוראה על מועד הבחירות לכנסת שלאחריה, שלא יהיה מאוחר מחמישה חודשים מיום קבלת החוק.

תקופת כהונת הכנסת לאחר התפזרות
 
36.   החליטה הכנסת להתפזר, תהיה תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה עד לחודש חשון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה.

התפזרות בשל אי קבלת חוק תקציב

(תיקון מס' 30) תשס"א-2001
 
36א.   (א)  לא נתקבל חוק התקציב בתוך שלושה חודשים מיום תחילתה של שנת הכספים, יראו ביום שאחרי סיום התקופה האמורה (להלן – היום הקובע) כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה, וייערכו בחירות מוקדמות ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מהיום הקובע, אלא אם כן החליטה הכנסת ברוב חבריה, בתוך חמישה ימים מהיום הקובע, בשל סמיכות מועד הבחירות ליום חג, מועד או זיכרון, על קיום הבחירות במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר מ-100 ימים מהיום הקובע.

(תיקון מס' 40) תשע"ד-2014
 
           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), פתח נשיא המדינה בהליכים להרכבת ממשלה חדשה לפי סעיף 30 לחוק-יסוד: הממשלה, הביעה הכנסת אמון בממשלה חדשה לפי סעיף 28 לחוק-יסוד: הממשלה, או התקבל חוק על התפזרות הכנסת, או התקיימו בחירות לכנסת, אחרי המועד להגשת הצעת התקציב לפי סעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, ולפני תום שלושת החודשים שמיום תחילת שנת הכספים, יהיה היום הקובע כאמור בסעיף קטן (א), שלושה חודשים מיום תחילת שנת הכספים או 100 ימים מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר; הניחה הממשלה את הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת לפני היום ה-55 מיום כינונה, יהיה היום הקובע 45 ימים מהיום שבו הניחה הממשלה את ההצעה.

מיום 28.2.2003

תיקון מס' 30

ס"ח תשס"א מס' 1780 מיום 18.3.2001 עמ' 167 (ה"ח 2756)

הוספת סעיף 36א

 

מיום 17.3.2015

תיקון מס' 40

ס"ח תשע"ד מס' 2440 מיום 19.3.2014 עמ' 346 (ה"ח 512)

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), פתח נשיא המדינה בהליכים להרכבת ממשלה חדשה לפי סעיף 30 לחוק-יסוד: הממשלה, הביעה הכנסת אמון בממשלה חדשה לפי סעיף 28 לחוק-יסוד: הממשלה, או התקבל חוק על התפזרות הכנסת, או התקיימו בחירות לכנסת, אחרי המועד להגשת הצעת התקציב לפי סעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, ולפני תום שלושת החודשים שמיום תחילת שנת הכספים, יהיה היום הקובע כאמור בסעיף קטן (א), שלושה חודשים מיום תחילת שנת הכספים או 45 ימים 100 ימים מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר; הניחה הממשלה את הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת לפני היום ה-55 מיום כינונה, יהיה היום הקובע 45 ימים מהיום שבו הניחה הממשלה את ההצעה.

רציפות הכנסת
 
37.   הכנסת היוצאת תוסיף לכהן עד לכינוסה של הכנסת הנכנסת.

הארכת תקפם של חיקוקים
 
38.   כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החדשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת - יעמוד בתקפו עד תום שלושת החדשים האמורים.

שכר חברי הכנסת
 
39.   חברי הכנסת יקבלו שכר כפי שנקבע בחוק.

התפטרות של חבר כנסת
 
40.   חבר הכנסת רשאי להתפטר מכהונתו; ההתפטרות תהיה בהגשה אישית של כתב התפטרות על ידי המתפטר ליושב ראש הכנסת, ואם נבצר ממנו להגישו אישית, - על ידי משלוח בדרך שנקבעה בתקנון; כתב ההתפטרות יהיה חתום ביום ההגשה או המשלוח.

תוצאות ההתפטרות

(תיקון מס' 41) תשע"ד-2014
 
41.   חבר הכנסת שהגיש התפטרותו, חברותו בכנסת נפסקת כעבור ארבעים ושמונה שעות לאחר שכתב ההתפטרות הגיע לידי יושב ראש הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן; הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה, יידחה סיומה ליום שלאחר מכן שאינו יום מנוחה, והכול כפי שייקבע בחוק.

מיום 22.5.2014

תיקון מס' 41

ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 554 (ה"ח 538)

41. חבר הכנסת שהגיש התפטרותו, חברותו בכנסת נפסקת כעבור ארבעים ושמונה שעות לאחר שכתב ההתפטרות הגיע לידי יושב ראש הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן; הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה, יידחה סיומה ליום שלאחר מכן שאינו יום מנוחה, והכול כפי שייקבע בחוק.

פקיעת כהונה או מועמדות

(תיקון מס' 33) תשס"א-2001
 
42.   חבר הכנסת או מועמד לכנסת שנבחר או נתמנה לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מהיות מועמדים לכנסת, חברותו בכנסת או מועמדותו לכנסת, לפי הענין, נפסקת עם בחירתו או עם התמנותו לאחד התפקידים כאמור; לענין זה, "מועמד לכנסת" – מי ששמו כלול ברשימת מועמדים לכנסת, מיום הגשת הרשימה עד יום תחילת כהונתו כחבר הכנסת.

מיום 1.8.2001

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"א מס' 1803 מיום 1.8.2001 עמ' 494 (ה"ח 3014)

פקיעת כהונתו של חבר כנסת פקיעת כהונה או מועמדות

42. חבר הכנסת או מועמד לכנסת שנבחר או נתמנה לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מהיות מועמדים לכנסת, חברותו בכנסת או מועמדותו לכנסת, לפי הענין, נפסקת עם בחירתו או עם התמנותו לאחד התפקידים כאמור; לענין זה, "מועמד לכנסת" – מי ששמו כלול ברשימת מועמדים לכנסת, מיום הגשת הרשימה עד יום תחילת כהונתו כחבר הכנסת.

חבר הכנסת שהורשע

(תיקון מס' 18) תשנ"ה-1995

(תיקון מס' 32) תשס"א-2001
 
42א.   א)   חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי, ואין נפקא מינה אם העבירה נעברה בזמן שהיה חבר אותה הכנסת, חבר כנסת קודמת או לפני שהיה לחבר הכנסת.

(תיקון מס' 26)

תש"ס-2000
 
           (ב)  סעיף קטן (א) יחול גם על חבר הכנסת שפסק הדין בענינו נעשה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר הכנסת; בקשת היועץ המשפטי לפי סעיף קטן (א) יכול שתוגש כל עוד פסק הדין לא נעשה סופי; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין, ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור.

מיום 7.4.1981

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"א מס' 1016 מיום 7.4.1981 עמ' 168 (ה"ח 1519)

הוספת סעיף 42א

 

מיום 1.6.1995

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1525 מיום 1.6.1995 עמ' 316 (ה"ח 2539)

החלפת סעיף 42א

הנוסח הקודם:

42א. (א) הכנסת רשאית, בהחלטה, להעביר חבר הכנסת מכהונתו אם קבעה כי אין הוא ראוי לכהונתו מחמת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית והוטל עליו עונש מאסר בפועל של שנה אחת או יותר.

(ב) הכנסת לא תעביר חבר הכנסת מכהונתו אלא עקב קובלנה שהביאו לפני ועדת הכנסת לפחות עשרה מחברי הכנסת ולפי הצעת ועדת הכנסת; החלטת הכנסת על העברת חבר הכנסת לא תתקבל אלא ברוב של שני שלישים של חברי הכנסת.

(ג) ועדת הכנסת לא תציע והכנסת לא תחליט להעביר חבר הכנסת מכהונתו אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו.

 

מיום 8.8.2000

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ס מס' 1750 מיום 8.8.2000 עמ' 260 (ה"ח 2854)

42א. (א) חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית ונידון לעונש מאסר בפועל, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי, ואין נפקא מינה אם העבירה נעברה בזמן שהיה חבר אותה הכנסת, חבר כנסת קודמת או לפני שהיה לחבר הכנסת.

(ב) סעיף קטן (א) יחול גם על חבר הכנסת שפסק הדין בענינו נעשה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר הכנסת; בקשת היועץ המשפטי לפי סעיף קטן (א) יכול שתוגש כל עוד פסק הדין לא נעשה סופי; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין, ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור.

 

מיום 19.7.2001

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"א מס' 1798 מיום 19.7.2001 עמ' 432 (ה"ח 3012)

(א) חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית ונידון לעונש מאסר בפועל, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי, ואין נפקא מינה אם העבירה נעברה בזמן שהיה חבר אותה הכנסת, חבר כנסת קודמת או לפני שהיה לחבר הכנסת.

השעיה

(תיקון מס' 7)

תשמ"א-1981

(תיקון מס' 38) תשס"ז-2007
 
42ב.   (א)  חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית וקבע בית המשפט, ביזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, יושעה מכהונתו בכנסת מיום קביעת בית המשפט ועד למועד שבו פסק הדין נעשה סופי.

(תיקון מס' 38) תשס"ז-2007
 
           (ב)  חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית ונידון למאסר, יושעה מכהונתו בכנסת למשך הזמן שהוא נושא את עונש המאסר.

(תיקון מס' 26)

תש"ס-2000
 
           (ב1)        הוראות סעיף זה יחולו גם על חבר הכנסת שהורשע בעבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) לפני היותו חבר הכנסת.

(תיקון מס' 38) תשס"ז-2007
 
           (ג)   (בוטל).

מיום 7.4.1981

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"א מס' 1016 מיום 7.4.1981 עמ' 168 (ה"ח 1519)

הוספת סעיף 42ב

 

מיום 8.8.2000

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ס מס' 1750 מיום 8.8.2000 עמ' 260 (ה"ח 2854)

הוספת סעיף קטן 42ב(ב1)

 

מיום 28.3.2007

תיקון מס' 38

ס"ח תשס"ז מס' 2090 מיום 28.3.2007 עמ' 158 (ה"ח 125)

42ב. (א) חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית, רשאית ועדת הכנסת, על פי הצעת כל חבר הכנסת, להשעותו מכהונתו כחבר הכנסת למשך הזמן שפסק הדין אינו סופי.

(א) חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית וקבע בית המשפט, ביזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, יושעה מכהונתו בכנסת מיום קביעת בית המשפט ועד למועד שבו פסק הדין נעשה סופי.

(ב) חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית ונידון למאסר, רשאית ועדת הכנסת, על פי הצעת כל חבר הכנסת, להשעותו יושעה מכהונתו בכנסת למשך הזמן שהוא נושא את עונש המאסר.

(ב1) הוראות סעיף זה יחולו גם על חבר הכנסת שהורשע בעבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) לפני היותו חבר הכנסת.

(ג) ועדת הכנסת לא תחליט לפי סעיף זה אלא לאחר שניתנה לחבר הכנסת הזדמנות להשמיע את דברו.

הפסקת חברות בכנסת של שר או סגן שר

(תיקון מס' 42 הוראת שעה), תשע"ה-2015
 
42ג.   (א)  חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר רשאי להפסיק את חברותו בכנסת לפי הוראות סעיף זה; הפסקת חברות כאמור תהיה בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת, ויחולו עליה הוראות סעיף 40; הוראות סעיף זה לא יחולו על חבר הכנסת המכהן כראש הממשלה, ממלא מקומו, או ראש הממשלה בפועל.

           (ב)  חבר הכנסת שמסר הודעה כאמור בסעיף קטן (א), חברותו בכנסת נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שההודעה הגיעה לידי יושב ראש הכנסת, זולת אם חזר בו מהודעתו קודם לכן בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת; הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה, יידחה סיומה ליום שלאחר מכן שאינו יום מנוחה, והכול כפי שייקבע בחוק.

           (ג)   נפסקה חברותו בכנסת של שר או סגן שר לפי הוראות סעיף זה, תתחדש חברותו בכנסת שאליה נבחר בהתקיים אחד מאלה:

(1)   הוא חדל לכהן כשר או כסגן שר;

(2)   הוא היה לראש הממשלה;

(3)   הוא נקבע לכהן כראש הממשלה בפועל;

(4)   הוא היה לממלא מקום ראש הממשלה.

           (ד)  נפסקה חברותו בכנסת של חבר הכנסת וכל עוד לא נתחדשה לפי סעיף זה, לא תיפסק חברותו בכנסת, לפי הוראות סעיף זה, של חבר כנסת נוסף שנבחר באותה רשימת מועמדים.

           (ה)  (1)   על אף האמור בסעיף קטן (ג), שר או סגן שר שהיה חבר הכנסת והפסיק את חברותו בכנסת לפי סעיף זה וחבר הכנסת שהוא שר או סגן שר, שנבחרו באותה רשימת מועמדים, רשאים להודיע ליושב ראש הכנסת בהודעה משותפת בכתב על חידוש חברותו בכנסת של השר או סגן השר שבחרותו הופסקה ועל הפסקת כהונתו של חבר הכנסת האחר, באותו מועד (בחוק-יסוד זה – הודעת החלפה);

(2)   על חידוש החברות והפסקת החברות בכנסת בהתאם להודעת החלפה יחולו הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים, ואולם חזרה מהודעת ההחלפה תהיה רק בהודעה משותפת בכתב ליושב ראש הכנסת של מגישי הודעת ההחלפה;

(3)   לא ימסור חבר הכנסת שחברותו בכנסת נתחדשה לפי פסקה (1), הודעת החלפה נוספת בתקופת כהונתה של אותה הכנסת.

בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20

תיקון מס' 42 הוראת שעה

ס"ח תשע"ה מס' 2500 מיום 6.8.2015 עמ' 248 (ה"ח 940)

הוספת סעיף 42ג

חילופים של חברי כנסת
 
43.   א)   נתפנתה משרתו של חבר הכנסת, יבוא במקומו – מתוך רשימת המועמדים שכללה את שמו – המועמד ששמו נקוב ראשון אחרי שמו של אחרון הנבחרים.

(תיקון מס' 7)

תשמ"א-1981

(תיקון מס' 42 הוראת שעה), תשע"ה-2015
 
           (ב)  מי שחברותו בכנסת הושעתה לפי סעיף 42ב, משרתו תתפנה לתקופת ההשעיה ויבוא במקומו המועמד כאמור בסעיף קטן (א); חזר למלא את משרתו, יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר הכנסת מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולהיות לאחר מכן חבר הכנסת מכוח הוראת סעיף קטן (א).

(תיקון מס' 42 הוראת שעה), תשע"ה-2015
 
           (ג)   מי שחברותו בכנסת נפסקה לפי סעיף 42ג(א) ו-(ב), תתפנה משרתו ויבוא במקומו המועמד כאמור בסעיף קטן (א); נתחדשה חברותו בכנסת לפי סעיף 42ג(ג) יחולו הוראות סעיף קטן (ב) סיפה.

(תיקון מס' 42 הוראת שעה), תשע"ה-2015
 
           (ד)  מי שחברותו בכנסת נפסקה בהתאם להודעת החלפה לפי סעיף 42ג(ה) (בסעיף זה – חבר הכנסת המוחלף), תתפנה משרתו ויבוא במקומו מי שהגיש עמו את הודעת ההחלפה כאמור באותו סעיף.

(תיקון מס' 42 הוראת שעה), תשע"ה-2015
 
           (ה)  נתחדשה חברותו בכנסת של חבר הכנסת המוחלף לפי סעיף 42ג(ג), יחולו הוראות סעיף קטן (ב) סיפה.

(תיקון מס' 42 הוראת שעה), תשע"ה-2015
 
           (ו)   נתחדשה חברותו בכנסת של חבר הכנסת המוחלף בהתאם להודעת החלפה נוספת לפי סעיף 42ג(ה), יחולו הוראות סעיף קטן (ד).

מיום 7.4.1981

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"א מס' 1016 מיום 7.4.1981 עמ' 168 (ה"ח 1519)

43. (א) נתפנתה משרתו של חבר הכנסת, יבוא במקומו – מתוך רשימת המועמדים שכללה את שמו – המועמד ששמו נקוב ראשון אחרי שמו של אחרון הנבחרים.

(ב) מי שחברותו בכנסת הושעתה לפי סעיף 42ב, משרתו תתפנה לתקופת ההשעיה ויבוא במקומו המועמד כאמור בסעיף קטן (א); חזר למלא את משרתו, יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר הכנסת מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולהיות לאחר מכן חבר הכנסת מכוח הוראת סעיף קטן (א).

 

בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20

תיקון מס' 42 הוראת שעה

ס"ח תשע"ה מס' 2500 מיום 6.8.2015 עמ' 249 (ה"ח 940)

(ב) מי שחברותו בכנסת הושעתה לפי סעיף 42ב, משרתו תתפנה לתקופת ההשעיה ויבוא במקומו המועמד כאמור בסעיף קטן (א); חזר למלא את משרתו, יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר הכנסת מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולהיות לאחר מכן חבר הכנסת מכוח הוראת סעיף קטן (א) מכוח הוראות סעיף זה.

(ג) מי שחברותו בכנסת נפסקה לפי סעיף 42ג(א) ו-(ב), תתפנה משרתו ויבוא במקומו המועמד כאמור בסעיף קטן (א); נתחדשה חברותו בכנסת לפי סעיף 42ג(ג) יחולו הוראות סעיף קטן (ב) סיפה.

(ד) מי שחברותו בכנסת נפסקה בהתאם להודעת החלפה לפי סעיף 42ג(ה) (בסעיף זה – חבר הכנסת המוחלף), תתפנה משרתו ויבוא במקומו מי שהגיש עמו את הודעת ההחלפה כאמור באותו סעיף.

(ה) נתחדשה חברותו בכנסת של חבר הכנסת המוחלף לפי סעיף 42ג(ג), יחולו הוראות סעיף קטן (ב) סיפה.

(ו) נתחדשה חברותו בכנסת של חבר הכנסת המוחלף בהתאם להודעת החלפה נוספת לפי סעיף 42ג(ה), יחולו הוראות סעיף קטן (ד).

יציבות החוק
 
44.   על אף האמור בכל דין אחר, אין בכוחן של תקנות-שעת-חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים.

נוקשות סעיפים

 
45.   אין לשנות סעיף 44 או סעיף זה, אלא ברוב של שמונים חברי כנסת.

תחולת נוקשות

(תיקון מס' 15) תשנ"ב-1992
 
45א.   הוראת סעיף 45 תחול גם לענין שינוי סעיף 9א(א).

מיום 18.6.1996

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1396 מיום 14.4.1992 עמ' 224 (ה"ח 1985)

הוספת סעיף 45א

 

מתי דרוש רוב מיוחד

(תיקון מס' 3) תשי"ט-1959

(תיקון מס' 11)

תש"ן-1990

(תיקון מס' 15) תשנ"ב-1992

46. הרוב הדרוש לפי חוק זה לשינוי סעיפים 4, 9א, 34, 44 או 45 יהא דרוש להחלטות מליאת הכנסת בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית. לענין סעיף זה "שינוי" — בין מפורש ובין משתמע.

 

 

 

יצחק בן-צבי דוד בן-גוריון

נשיא המדינה ראש הממשלה

חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 11)(2)

תיקון סעיף 46

 
 
46.    הרוב הדרוש לפי חוק זה לשינוי סעיפים 4, 9א, 34, 44 או 45 יהא דרוש להחלטות מליאת הכנסת בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית. לענין סעיף זה "שינוי" – בין מפורש ובין משתמע.

מיום 16.8.1959

תיקון מס' 3

ס"ח תשי"ט מס' 291 מיום 16.8.1959 עמ' 210 (ה"ח 372)

הוספת סעיף 46

 

מיום 16.8.1959

תיקון מס' 11

ס"ח תש"ן מס' 1329 מיום 10.8.1990 עמ' 196 (ה"ח 2011)

46. הרוב הדרוש לפי חוק זה לשינוי הסעיפים 4, 44 או 45 יהא דרוש להחלטות מליאת הכנסת בכל שלב משלבי החקיקה, למעט הדיון בהצעה לסדר יומה של הכנסת בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית. לענין סעיף זה "שינוי" – בין מפורש ובין משתמע.

 

מיום 18.6.1996

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1396 מיום 14.4.1992 עמ' 224 (ה"ח 1985)

46. הרוב הדרוש לפי חוק זה לשינוי הסעיפים 4, 44 או 45 הרוב הדרוש לפי חוק זה לשינוי סעיפים 4, 9א, 34, 44 או 45 יהא דרוש להחלטות מליאת הכנסת בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית. לענין סעיף זה "שינוי" – בין מפורש ובין משתמע.

 

 

                                                                                     דוד בן-גוריון

                                                                                                                  ראש הממשלה

                             יצחק בן-צבי

                                        נשיא המדינה

 

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 


* פורסם ס"ח תשי"ח מס' 244 מיום 20.2.1958 עמ' 69 (ה"ח תשי"ד מס' 180 עמ' 18).

תוקן ס"ח תשי"ט מס' 285 מיום 30.7.1959 עמ' 146 (ה"ח תשי"ט מס' 403 עמ' 438) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשי"ט מס' 286 מיום 6.8.1959 עמ' 158 (ה"ח תשי"ט מס' 404 עמ' 448) – תיקון מס' 2.

ס"ח תשי"ט מס' 291 מיום 16.8.1959 עמ' 210 (ה"ח תשי"ט מס' 372 עמ' 151) – תיקון מס' 3.

ס"ח תשכ"ז מס' 493 מיום 23.3.1967 עמ' 24 (ה"ח תשכ"ז מס' 710 עמ' 28) – תיקון מס' 4.

ס"ח תשל"ד מס' 741 מיום 25.7.1974 עמ' 108 (ה"ח תשל"ד מס' 1129 עמ' 234) – תיקון מס' 5 [במקור מס' 8].

ס"ח תש"ם מס' 977 מיום 25.7.1980 עמ' 160 (ה"ח תשל"ט מס' 1399 עמ' 176) – תיקון מס' 6.

ס"ח תשמ"א מס' 1016 מיום 7.4.1981 עמ' 168 (ה"ח תשמ"א מס' 1519 עמ' 243) – תיקון מס' 7.

ס"ח תשמ"א מס' 1016 מיום 7.4.1981 עמ' 168 (ה"ח תשמ"א מס' 1525 עמ' 288) – תיקון מס' 8.

ס"ח תשמ"ה מס' 1155 מיום 7.8.1985 עמ' 196 (ה"ח תשמ"ה מס' 1728 עמ' 193) – תיקון מס' 9.

ס"ח תשמ"ז מס' 1215 מיום 27.5.1987 עמ' 120 (ה"ח תשמ"ה מס' 1748 עמ' 268) – תיקון מס' 10; תחולתו מהבחירות לכנסת השתים עשרה.

ס"ח תש"ן מס' 1329 מיום 10.8.1990 עמ' 196 (ה"ח תש"ן מס' 2011 עמ' 280) – תיקון מס' 11; תחילתו ביום 16.8.1959.

ס"ח תשנ"א מס' 1345 מיום 22.2.1991 עמ' 90 (ה"ח תש"ן מס' 1998 עמ' 210) – תיקון מס' 12; ר' סעיף 6 לענין הוראת מעבר.

ס"ח תשנ"א מס' 1366 מיום 31.7.1991 עמ' 208 (ה"ח תשנ"א מס' 2061 עמ' 253) – תיקון מס' 13.

ס"ח תשנ"ב מס' 1392 מיום 26.3.1992 עמ' 162 (ה"ח תשנ"א מס' 2017 עמ' 5) – תיקון מס' 14; תחילתו ביום 13.7.1992 עם תחילת כהונתה של הכנסת השלוש עשרה.

ס"ח תשנ"ב מס' 1396 מיום 14.4.1992 עמ' 224 (ה"ח תש"ן מס' 1985 עמ' 154) – תיקון מס' 15 בסעיף 57 לחוק-יסוד: הממשלה; תחילתו ביום 18.6.1996 ור' סעיף 63 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשנ"ד מס' 1462 מיום 4.5.1994 עמ' 140 (ה"ח תשנ"ד מס' 2245 עמ' 216) – תיקון מס' 16 בסעיף 2 לחוק הכנסת, תשנ"ד-1994.

ס"ח תשנ"ה מס' 1494 מיום 20.12.1994 עמ' 42 (ה"ח תשנ"ה מס' 2325 עמ' 121) – תיקון מס' 17.

ס"ח תשנ"ה מס' 1525 מיום 1.6.1995 עמ' 316 (ה"ח תשנ"ה מס' 2539 עמ' 277) – תיקון מס' 18; ר' סעיף 19 לענין תחולה.

ס"ח תשנ"ו מס' 1565 מיום 27.2.1996 עמ' 100 (ה"ח תשנ"ו מס' 2507 עמ' 560) – תיקון מס' 20.

ס"ח תשנ"ו מס' 1566 מיום 27.2.1996 עמ' 106 (ה"ח תשנ"ו מס' 2499 עמ' 537) – תיקון מס' 19. בוטל ס"ח תשנ"ו מס' 1568 מיום 29.2.1996 עמ' 112 (ה"ח תשנ"ו מס' 2514 עמ' 575) בסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 21).

ס"ח תשנ"ו מס' 1568 מיום 29.2.1996 עמ' 112 (ה"ח תשנ"ו מס' 2514 עמ' 575) – תיקון מס' 21.

ס"ח תשנ"ו מס' 1568 מיום 29.2.1996 עמ' 112 (ה"ח תשנ"ו מס' 2503 עמ' 550) – תיקון מס' 22.

ס"ח תשנ"ו מס' 1582 מיום 21.3.1996 עמ' 234 (ה"ח תשנ"ו מס' 2497 עמ' 529) – תיקון מס' 23.

ס"ח תשנ"ז מס' 1630 מיום 17.7.1997 עמ' 186 (ה"ח תשנ"ז מס' 2582 עמ' 170) – תיקון מס' 24.

ס"ח תש"ס מס' 1727 מיום 10.2.2000 עמ' 108 (ה"ח תש"ס מס' 2838 עמ' 183) – תיקון מס' 25.

ס"ח תש"ס מס' 1750 מיום 8.8.2000 עמ' 260 (ה"ח תש"ס מס' 2854 עמ' 310) – תיקון מס' 26; ר' סעיף 4 לענין תחולה.

ס"ח תש"ס מס' 1750 מיום 8.8.2000 עמ' 261 (ה"ח תש"ס מס' 2894 עמ' 472) – תיקון מס' 27.

ס"ח תשס"א מס' 1763 מיום 21.12.2000 עמ' 50 (ה"ח תש"ס מס' 2915 עמ' 719) – תיקון מס' 28.

ס"ח תשס"א מס' 1771 מיום 1.1.2001 עמ' 114 (ה"ח תשס"א מס' 2966 עמ' 396) – תיקון מס' 29.

ס"ח תשס"א מס' 1780 מיום 18.3.2001 עמ' 166 (ה"ח תשנ"ט מס' 2756 עמ' 72) – תיקון מס' 30 בסעיף 45 לחוק-יסוד: הממשלה; תחילתו ביום 28.2.2003 ור' סעיף 47 בענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשס"א מס' 1796 מיום 24.6.2001 עמ' 426 (ה"ח תשס"א מס' 3002 עמ' 626) – תיקון מס' 31.

ס"ח תשס"א מס' 1798 מיום 19.7.2001 עמ' 432 (ה"ח תשס"א מס' 3012 עמ' 715) – תיקון מס' 32; ר' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשס"א מס' 1803 מיום 1.8.2001 עמ' 494 (ה"ח תשס"א מס' 3014 עמ' 722) – תיקון מס' 33.

ס"ח תשס"ב מס' 1809 מיום 30.10.2001 עמ' 2 (ה"ח תשס"א מס' 3027 עמ' 763) – תיקון מס' 34; תחילתו ביום 28.1.2003, מועד הבחירות לכנסת השש עשרה.

ס"ח תשס"ב מס' 1845 מיום 22.5.2002 עמ' 410 (ה"ח תשס"ב מס' 3048 עמ' 120) – תיקון מס' 35.

ס"ח תשס"ד מס' 1933 מיום 30.3.2004 עמ' 336 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 37 עמ' 48) – תיקון מס' 36.

ס"ח תשס"ו מס' 2063 מיום 27.7.2006 עמ' 393 (ה"ח הכנסת תשס"ו מס' 117 עמ' 189) – תיקון מס' 37.

ס"ח תשס"ז מס' 2090 מיום 28.3.2007 עמ' 158 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 125 עמ' 26) – תיקון מס' 38.

ס"ח תשס"ח מס' 2164 מיום 9.7.2008 עמ' 626 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 231 עמ' 306) – תיקון מס' 39; ר' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשע"ד מס' 2440 מיום 19.3.2014 עמ' 346 (ה"ח הכנסת תשע"ג מס' 512 עמ' 46) – תיקון מס' 40 בסעיף 7 לחוק-יסוד: הממשלה (תיקון); תחילתו מהבחירות לכנסת העשרים.

ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 554 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 538 עמ' 60) – תיקון מס' 41.

ס"ח תשע"ה מס' 2500 מיום 6.8.2015 עמ' 248 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 940 עמ' 884) – תיקון מס' 42 והוראת שעה; ר' סעיפים 5, 6 לענין הוראת מעבר והוראת שעה.

5. (א) מי שמונה כסגן שר לפני תחילתו של חוק-יסוד זה לא יצהיר אמונים כאמור בסעיף 25(א1) לחוק-יסוד: הממשלה, כנוסחו בסעיף 4(1) לחוק-יסוד זה.

 (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סגן שר שמונה לפני תחילתו של חוק-יסוד זה והפסיק את חברותו בכנסת לפי הוראות חוק-יסוד זה, יצהיר אמונים כאמור באותו סעיף סמוך ככל האפשר להפסקת כהונתו בכנסת.

6. הוראות סעיפים 23, 42ג ו-43 לחוק-יסוד: הכנסת, כנוסחם בחוק-יסוד זה, סעיפים 26(5), 30א ו-30ב לחוק-יסוד: הממשלה, כנוסחם בסעיף 4 לחוק-יסוד זה, וסעיף 5(ב) יחולו בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20.