חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, תשכ"ה-1965
משפט פרטי וכלכלה – קניין – קניין רוחני – הגנת כינויי מקור
משפט פרטי וכלכלה – מסחר – סחר – כינוי מקור,ציונים ג'
תוכן ענינים
|
|
פרק א': פרשנות |
3 | |
|
סעיף 1 |
הגדרות |
3 | |
|
|
פרק ב': רישום כינויי מקור ישראליים |
3 | |
|
סעיף 2 |
פנקס כינויי מקור |
3 | |
|
סעיף 3 |
רישום כינויי מקור בישראל |
3 | |
|
סעיף 4 |
תוכן הבקשה |
3 | |
|
סעיף 5 |
בחינת בקשה |
3 | |
|
סעיף 6 |
סמכויות אגב בחינה |
3 | |
|
סעיף 7 |
קבלת הבקשה |
4 | |
|
סעיף 7א |
רישום כינויי מקור שווי צורה המזהים יין |
4 | |
|
סעיף 8 |
פרסום קבלת הבקשה |
4 | |
|
סעיף 9 |
התנגדות |
4 | |
|
סעיף 10 |
עילות ההתנגדות |
4 | |
|
סעיף 11 |
סמכות הרשם בהתנגדות |
4 | |
|
סעיף 12 |
רישום ומתן תעודה |
4 | |
|
סעיף 13 |
תקופת תוקף הרישום והארכתו |
4 | |
|
סעיף 14 |
מחיקת רישום |
4 | |
|
|
פרק ג': רישום כינויי מקור על פי הסדר ליסבון |
4 | |
|
סעיף 15 |
הרשם הוא המינהל הישראלי לפי הסדר ליסבון |
4 | |
|
סעיף 16 |
רישום כינוי מקור ישראלי בפנקס הבין לאומי |
4 | |
|
סעיף 17 |
הודעה על כינוי חוץ שבפנקס הבין לאומי |
4 | |
|
סעיף 18 |
רישום כינוי חוץ |
4 | |
|
סעיף 19 |
סירוב להגנה |
5 | |
|
סעיף 20 |
תוקף רישום כינוי חוץ |
5 | |
|
סעיף 21 |
מחיקת כינוי מקור של ארץ חוץ |
5 | |
|
|
פרק ג'1: ציון גאוגרפי |
5 | |
|
סעיף 21א |
שימוש שלא כדין בציון גאוגרפי |
5 | |
|
סעיף 21ב |
שימוש שלא כדין בציון גאוגרפי המזהה יין או משקה אלכוהולי |
5 | |
|
סעיף 21ג |
שימושים כדין בציון גאוגרפי |
5 | |
|
|
פרק ד': הוראות כלליות |
5 | |
|
סעיף 22 |
הפרת זכות כינוי מקור |
5 | |
|
סעיף 22א |
שימוש בשם בתום לב |
6 | |
|
סעיף 23 |
סעד על הפרת זכות |
6 | |
|
סעיף 24 |
עבירות |
6 | |
|
סעיף 25 |
שימוש בסמכות על ידי הרשם |
6 | |
|
סעיף 26 |
הודעה על הליך לפי חוק זה |
6 | |
|
סעיף 26א |
הטלת תפקידים שיפוטיים וקבלת סמכויות |
6 | |
|
סעיף 27 |
החלטות הרשם בכתב |
6 | |
|
סעיף 28 |
דיון בהליכים על ריב |
6 | |
|
סעיף 29 |
ראיות |
6 | |
|
סעיף 30 |
ערר על החלטות הרשם |
6 | |
|
סעיף 31 |
סמכויות עזר של ועדת הערר |
6 | |
|
סעיף 32 |
מסמכים |
7 | |
|
|
פרק ה': הגנה הדדית על כינויי מקור |
7 | |
|
סעיף 33 |
מתן הגנה לכינויי מקור על פי הסכם |
7 | |
|
|
פרק ה'1: זכויות ביחס לסימן מסחר |
7 | |
|
סעיף 33א |
זכות להמשך שימושים בסימן מסחר |
7 | |
|
סעיף 33ב |
טענת הגנה בפני הרשם ובית המשפט |
7 | |
|
|
פרק ו': תחולה וביצוע |
7 | |
|
סעיף 35 |
ביצוע |
7 | |
|
סעיף 36 |
תחילה |
7 |
(תיקון מס' 1) תש"ס-1999
חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, תשכ"ה-1965*
"כינוי מקור" - השם הגיאוגרפי של ארץ, אזור או מקום, הכלול בשמו של מוצר ובא ללמד שמקורו שם ושאיכותו או תכונותיו הן, בעיקרן, פרי אותה סביבה גיאוגרפית, טבעה ואנשיה;
"ארץ המקור" - הארץ אשר שמה, או שם אזור או מקום שבה, משמש לכינוי המקור שהוציא למוצר את המוניטין שלו;
"בעל זכות" - מי שזכאי להשתמש בכינוי המקור הנדון לציון המוצר הנדון;
"מוצר" - בין של חקלאות ובין של תעשיה או מלאכה;
"הרשם" - רשם סימני המסחר;
(תיקון מס' 1) תש"ס-1999
"ציון גאוגרפי" - ציון המזהה בישראל מוצר כמוצר שמקורו באזור גאוגרפי מסוים שהוא מדינה חברה, אזור או חבל ארץ בה, אם ניתן לייחס תכונה מסוימת, מאפיין מסוים או מוניטין של המוצר בעיקר לכך שמקורו באותו אזור גאוגרפי;
(תיקון מס' 1) תש"ס-1999
"מדינה חברה" - מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי;
(תיקון מס' 1) תש"ס-1999
"ארגון הסחר העולמי" - ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994.
פרק ב': רישום כינויי מקור ישראליים
פנקס כינויי מקור (תיקון מס' 4)
2. (א) ברשות הפטנטים שבמשרד המשפטים ינוהל פנקס כינויי מקור (להלן – הפנקס) ויירשמו בו כינויי המקור שנתקבלו לרישום לפי חוק זה ופרטים נוספים שנקבעו או שהרשם יראה לרשמם.
תשע"ב-2011
(ב) הפנקס ייערך ויתנהל בפיקוחו של הרשם.
רישום כינויי מקור בישראל
3. כל המעונין בהגנה לפי חוק זה על כינוי מקור שארץ מקורו הוא ישראל, רשאי לבקש מאת הרשם שירשום בפנקס את הכינוי, את המוצר שהוא בא לציין ואת בעל הזכות.
תוכן הבקשה
4. בבקשה לפי סעיף 3 יפורשו: המוצר, הפרטים המיוחדים שמהם ניתן ללמוד כי כינויו של המוצר הוא כינוי מקור ולא ציון מוצא או סוג בלבד, מי הוא בעל הזכות לאותו כינוי ופרטים נוספים שנקבעו.
בחינת בקשה
5. הרשם או מי שמינה לכך יבדוק כל בקשה כדי לברר אם היא ממלאת אחר הוראות סעיף 4 ואם הכינוי שנתבקש לרשמו הוא כינוי מקור.
סמכויות אגב בחינה
6. לענין בחינה לפי סעיף 5 יהיה הרשם רשאי לדרוש מהמבקש, או מכל אדם אחר הטוען שהוא בעל זכות, כל חומר וידיעה הנוגעים לבחינה ודרושים לדעתו למטרה זו, ורשאי הוא להתייעץ עם מי שייראה לו ולקבל ממנו כל חומר וידיעה הנראים לו דרושים לבחינה.
קבלת הבקשה
7. נוכח הרשם כי הכינוי שנתבקש לרשמו הוא לכאורה כינוי מקור וכי נתמלאו יתר התנאים הקבועים בסעיף 4 יקבל את הבקשה.
רישום כינויי מקור שווי צורה המזהים יין (תיקון מס' 2) תשס"א-2000
7א. (א) לענין כינויי מקור שווי צורה ליין המציינים אזורים גאוגרפיים שונים, רשאי הרשם לקבל כל אחת מהבקשות לרישום כינויי המקור האמורים בתנאי שיקבע הבחנה ביניהם; בבואו לקבוע הבחנה לפי סעיף זה, על הרשם להביא בחשבון את הצורך להבטיח מתן טיפול שוויוני ליצרנים הנוגעים בדבר ואת הצורך למנוע הטעיית צרכנים.
(ב) בסעיף זה, "שווי צורה" - זהים בכתיבה או בהיגוי אך שונים במובן.
פרסום קבלת הבקשה
8. (א) נתקבלה הבקשה, יפרסם הרשם ברשומות, על חשבון המבקש, את דבר הקבלה; ובנוסף לכך יתן הרשם פומבי לבקשה בדרך נאותה אחרת.
(ב) הפרסום יכלול את כינוי המקור, את המוצר שהכינוי בא לציינו ואת בעל הזכות כפי שפורש בבקשה.
התנגדות
9. תוך שלושה חדשים מיום פרסום קבלת הבקשה לפי סעיף 8, רשאי כל אדם להודיע לרשם בכתב על התנגדותו לרישום כינוי המקור המבוקש.
עילות ההתנגדות
10. ואלה עילות ההתנגדות לרישום כינויי מקור:
(1) הכינוי שרישומו נתבקש אינו כינוי מקור אלא ציון מוצא או סוג בלבד;
(2) הטוען שהוא בעל זכות בכינוי אינו זכאי להשתמש בו.
סמכות הרשם בהתנגדות
11. הרשם רשאי לקבל את ההתנגדות, כולה או מקצתה, לדחותה או לקבלה בתנאים.
רישום ומתן תעודה
12. לא הוגשה התנגדות במועד הקבוע להגשתה, או שהוגשה במועד ובוטלה או נדחתה בהחלטה או בפסק דין סופי, יירשם כינוי המקור בפנקס ולמבקש תינתן תעודה על כך.
תקופת תוקף הרישום והארכתו
13. (א) רישום לפי פרק זה תקפו עשר שנים מיום הגשת הבקשה, ואולם ניתן להאריכו לתקופות נוספות של עשר שנים כל אחת, על פי בקשת בעל זכות שתוגש לרשם במועד ובדרך שנקבעו.
(ב) לפני שיאריך הרשם את תקפו של הרישום, יבחן אם הכינוי עודו משמש ככינוי מקור, וכן יפורסם ברשומות את דבר הבקשה להארכה.
מחיקת רישום
14. (א) רישום לפי פרק זה ניתן למחיקה על פי בקשת אדם מעוניין או מיזמת הרשם, אם הכינוי הפך להיות שם סוג או ציון מוצא בלבד או אם התנאים ששימשו יסוד לרישום חדלו להתקיים.
(ב) דין בקשה למחיקת רישום כדין התנגדות ויחולו עליה הוראות פרק זה בדבר הדיון בהתנגדות.
פרק ג': רישום כינויי מקור על פי הסדר ליסבון
הרשם הוא המינהל הישראלי לפי הסדר ליסבון
15. הרשם הוא המינהל, לפי הסדר ליסבון בדבר הגנת כינויי מקור ורישומם הבין-לאומי ולענין הקשר עם המשרד הבין-לאומי שהוקם על פי ההסדר.
רישום כינוי מקור ישראלי בפנקס
16. (א) לפי בקשת בעל זכות רשום בישראל, יגיש הרשם למשרד הבין-לאומי בקשה לרשום בפנקס הבין-לאומי כינוי מקור ישראלי ואת בעל הזכות בו.
הבין-לאומי
(ב) עם הגשת הבקשה יפקיד בעל הזכות אצל הרשם סכום כסף, כפי שיקבע בתקנות, להבטחת תשלום אגרת הרישום.
הודעה על כינוי חוץ שבפנקס הבין לאומי
17. קיבל הרשם מהמשרד הבין-לאומי, הודעה שכינוי מקור פלוני של ארץ-חוץ נרשם בפנקס הבין-לאומי, יבדוק הרשם את הכינוי כאילו היתה בפניו בקשה לרישום כינוי מקור ישראלי שהוגשה לפי סעיף 3, ויחולו עליה הוראות פרק ב'.
רישום כינוי-חוץ
18. (א) נוכח הרשם שכינוי המקור של ארץ-החוץ ראוי להגנה בישראל, ירשום אותו בפנקס ויודיע על כך למשרד הבין-לאומי.
(ב) הרשם רשאי להפעיל סמכותו לפי סעיף קטן (א), אף אם קודם שלח הודעה לפי סעיף 19(ב).
סירוב להגנה
19. (א) נוכח הרשם שאין כינוי המקור שנרשם בפנקס הבין-לאומי ראוי להגנה בישראל לפי חוק זה, ישלח למשרד הבין-לאומי, תוך שנה אחת מיום קבלת ההודעה, הודעה מנומקת על אי-יכלתו להבטיח את ההגנה לכינוי המקור בישראל.
(ב) הרשם ישלח את הודעתו כאמור אף אם תלויים לפניו הליכי התנגדות לפי סעיף 9 בקשר לרישום כינוי המקור נשוא הודעת המשרד הבין-לאומי או שעדיין תלויים הליכי ערר של החלטתו לפי סעיף 30, ורשאי הוא לראות בקיום אותם הליכים עילה לאי-יכלתו להבטיח הגנה לכינוי המקור בישראל.
תוקף רישום כינוי-חוץ
20. תקפו של רישום כינוי מקור שנעשה על פי הודעה שנתקבלה לפי סעיף 17 הוא כתקפו בארץ המקור.
מחיקת כינוי מקור של ארץ-חוץ
21. (א) כל אדם מעונין רשאי לבקש מהרשם, בתנאים שייקבעו, את מחיקתו של כינוי מקור שנרשם לפי פרק זה משום שאינו מוגן בארץ המקור, או שחדל להיות מוגן בה, ורשאי הרשם לעשות זאת מיזמתו.
(ב) דין בקשה למחיקה לפי סעיף זה כדין התנגדות והוראות פרק ב' בדבר הדיון בהתנגדות יחולו עליה.
(תיקון מס' 1) תש"ס-1999
פרק ג'1: ציון גאוגרפי
שימוש שלא כדין בציון גאוגרפי (תיקון מס' 1) תש"ס-1999
21א. שימוש בציון גאוגרפי ביחס למוצר שמקורו אינו באזור הגאוגרפי המצוין הוא שימוש שלא כדין בציון גאוגרפי, אם יש בציון הגאוגרפי כדי להטעות ביחס לאזור הגאוגרפי האמיתי של מקור המוצר, ויראוהו כהפרת זכות כינוי מקור לפי סעיפים 22 ו-23.
שימוש שלא כדין בציון גאוגרפי המזהה יין או משקה אלכוהולי (תיקון מס' 1) תש"ס-1999
21ב. (א) שימוש בציון גאוגרפי המזהה יין או משקה אלכוהולי, כאשר מקורו של אותו יין או משקה אלכוהולי אינו באזור הגאוגרפי המצוין, הוא שימוש שלא כדין בציון גאוגרפי, ויראוהו כהפרת זכות כינוי מקור לפי סעיפים 22 ו-23, וזאת גם אם הציון הגאוגרפי מלווה בביטויים כגון: "מין", "טיפוס", "סוג", "חיקוי", או ביטויים דומים או תרגומם בשפה לועזית.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שהשתמש ברציפות בציון גאוגרפי של מדינה חברה המזהה יין או משקה אלכוהולי, רשאי להמשיך ולהשתמש באותו ציון גאוגרפי לגבי אותו יין או משקה אלכוהולי או לגבי מוצר קשור, אם התקיים אחד מאלה:
(1) השימוש נעשה במשך תקופה של לפחות 10 שנים לפני ד' באייר תשנ"ד (15 באפריל 1994);
(2) השימוש נעשה בתום לב והחל לפני ד' באייר תשנ"ד (15 באפריל 1994).
שימושים כדין בציון גאוגרפי (תיקון מס' 1) תש"ס-1999
21ג. על אף הוראות סעיפים 21א ו-21ב, השימושים האלה הם שימושים כדין בציון גאוגרפי:
(1) שימוש, ביחס למוצר, בציון גאוגרפי הזהה למונח לשוני, המקובל בישראל כשמו של אותו מוצר;
(2) שימוש ביחס למוצר בציון גאוגרפי שהוא אינו מוגן או שחדל להיות מוגן באזור הגאוגרפי המצוין בו, או שפסק השימוש בו באותו אזור גאוגרפי;
(3) שימוש, ביחס למוצר ענבים, בציון גאוגרפי הזהה למונח המקובל של זן הענבים, אם המונח של זן הענבים היה מקובל לפני ד' באייר תשנ"ד (15 באפריל 1994);
(4) (א) שימוש, ביחס ליין, בציונים גאוגרפיים שווי צורה, המציינים אזורים גאוגרפיים שונים, שיש ביניהם הבחנה;
(ב) בתובענה לענין פסקה זו ידון בית המשפט המחוזי; בבואו לקבוע אם יש הבחנה לפי פסקה זו יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, האם הובטח מתן טיפול שוויוני ליצרנים הנוגעים בדבר והאם הובטח שהצרכנים לא יוטעו;
(ג) לענין פסקה זו, "שווי צורה" - זהים בכתיבה או בהיגוי אך שונים במובן.
הפרת זכות כינוי מקור
22. שימוש שלא כדין בכינוי מקור רשום הוא הפרת זכות כינוי מקור, אפילו צויין המקור האמיתי של הסחורה על יד כינוי המקור, ואף אם הכינוי מופיע בצורה מתורגמת או מלווה בביטויים כגון "מין", "טיפוס", "סוג", "חיקוי" או ביטויים דומים.
שימוש בשם בתום לב (תיקון מס' 1) תש"ס-1999 (תיקון מס' 2) תשס"א-2000
22א. רישום כינוי מקור או שימוש בציון גאוגרפי כדין, לפי חוק זה, לא ימנע מאדם להשתמש בשמו או בשם קודמיו בעסק, ובלבד ששימוש זה נעשה בתום לב ובאופן שאינו עלול להטעות את הציבור.
סעד על הפרת זכות
23. נוכח בית משפט כי הופרה זכות בכינוי מקור רשום, יצווה על המפר להימנע מהפרת הזכות, ורשאי בית המשפט להתנות את מתן הצו בתנאים ולעכב את ביצועו עד ששה חדשים בתנאים שיראה.
עבירות
24. כל אדם המשתמש שלא כדין בכינוי מקור דינו כדין מי שמשתמש בתיאור מסחרי כוזב כמשמעותו בפקודת סימני סחורות והוראות הפקודה יחולו.
שימוש בסמכות על ידי הרשם
25. לא ישתמש הרשם בסמכות שניתנה לו לפי חוק זה, אלא לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם העלול, לדעתו, להיפגע מהחלטתו להשמיע טענותיו לפניו.
הודעה על הליך לפי חוק זה
26. על כל הליך לפי חוק זה תפורסם הודעה ברשומות לפחות שלושים יום לפני המועד שנקבע להליך, וכן יתן הרשם פומבי להודעה האמורה בדרך נאותה נוספת, ובה יוזמן כל בעל זכות להתייצב בהליך ולהודיע לרשם על התייצבותו חמישה ימים לפני קיום ההליך; לא מסר האדם הודעה על כך כאמור - לא יורשה להתייצב.
הטלת תפקידים שיפוטיים וקבלת סמכויות (תיקון מס' 3) תשס"א-2000
26א. (א) השר רשאי להטיל על עובד המדינה שהוא עורך דין הכשיר להיות שופט מחוזי (להלן - פוסק בקנין רוחני), למלא כל תפקיד שיפוטי שעל הרשם למלא, או שהרשם מוסמך או רשאי לעשותו לפי הוראות חוק זה, ואם יוטל התפקיד על סגן רשם הפטנטים יראו אותו, לצורך מילוי תפקידו זה, פוסק בקנין רוחני.
(ב) פוסק בקנין רוחני שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א) ימלא את התפקיד לפי הוראות חוק זה ומוקנות לו, לשם מילוי תפקידו, הסמכויות הנתונות לרשם בחוק זה.
(ג) כל פעולה שנעשתה כדין בידי פוסק בקנין רוחני, שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א), דינה - לענין חוק זה, כדין פעולה שנעשתה בידי הרשם.
החלטות הרשם בכתב
27. כל החלטה של הרשם תהיה בכתב ותימסר לכל מי שהיה בעל דין בהליכים לפניו.
דיון בהליכים על ריב
28. (א) בכל הליך על ריב המובא לפני הרשם לפי חוק זה - יתן הרשם לבעלי הדין הזדמנות להגיש ראיותיהם ולהשמיע טענותיהם לפניו בדרך, בצורה, במועדים ובאופן שנקבעו בתקנות.
(ב) הרשם רשאי לצוות על תשלום ההוצאות שימצאן סבירות ולהורות מי מבעלי הדין ישלם את ההוצאות וכיצד ישולמו.
(ג) צו לפי סעיף קטן (ב) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה צו בית המשפט.
ראיות
29. (א) עדות בכל הליך לפני הרשם לפי חוק זה תינתן בתצהיר, והרשם יורה לכל אדם שמסר תצהיר להיחקר חקירה שכנגד, אם נתבקש לעשות כך והרשם לא ראה טעם סביר שלא להיענות לבקשה.
(ב) לשם גביית עדות בעל-פה בחקירה שכנגד יהיו לרשם כל הסמכויות של בית משפט לענין השבעתם של עדים או קבלת הצהרה מהם, לענין כפיית עדים להתייצב ובקשר לענינים הקשורים בהזמנת העדים ובמסירת העדות.
ערר על החלטות הרשם
30. (א) מי שרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הרשם רשאי לערור עליה לפני ועדת ערר של שלושה שימנה שר המשפטים. חבריה יהיו שופט, והוא יושב ראש הועדה ושני אנשי ציבור.
(ב) הודעה על מינוי הועדה ומענה תפורסם ברשומות.
(ג) ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרשם, לשנותה או לבטלה ולהשתמש לשם כך בשיקול דעתה היא.
סמכויות עזר של ועדת הערר
31. ועדת הערר תהיה מוסמכת –
(1) להשיג כל עדות שבכתב או שבעל פה אשר תראה בה צורך;
(2) להזמין כל אדם לבוא לפניה להעיד או להגיש כל מסמך שברשותו, לחקרו ולדרוש ממנו כל מסמך שברשותו;
(3) לכפות את התייצבותו של אדם שלא ציית להזמנה ולא הראה הצדק לכך המניח את דעת הועדה, לצוות עליו לשלם את כל ההוצאות שנגרמו על ידי כפיית התייצבותו או על ידי אי-ציותו להזמנה ולהטיל עליו קנס של שבעים וחמש לירות;
(4) לחייב כל עד להצהיר בדרך הנהוגה בבית המשפט;
(5) להטיל קנס של שבעים וחמש לירות על אדם שנדרש להצהיר או להגיש מסמך וסירב לעשות כן ללא צידוק המניח את דעת הועדה, ובלבד שלא יידרש אדם להשיב על שאלה העלולה להפלילו ולא ייקנס על סירובו להשיב עליה;
(6) לקבל כל ראיה שבכתב או שבעל פה, אף אם אינה קבילה במשפטים אזרחיים או פליליים;
(7) לפסוק לאדם שהוזמן לבוא לישיבת הועדה סכום כסף שהוציא, לפי דעת הועדה, עקב בואו לישיבה.
מסמכים
32. הפנקס ומסמכים שהגיש המבקש לראיה כי כינוי שנרשם הוא כינוי מקור או לראיה על זכויותיו של בעל זכות, יהיו פתוחים לעיון הקהל.
פרק ה': הגנה הדדית על כינויי מקור
מתן הגנה לכינויי מקור על-פי הסכם
33. הודיע שר המשפטים, בהודעה ברשומות, על קיום הסכם בין ישראל לבין מדינה פלונית בדבר מתן הגנה לכינויי מקור המוגנים שלהן, יראו כל בקשת הגנה שנתקבלה מאת המינהל המתאים שבאותה מדינה כהודעה שנתקבלה לפי סעיף 17, והוראות פרק ג' יחולו לגבי בחינתה, רישומה ותקפה.
(תיקון מס' 1) תש"ס-1999
פרק ה'1: זכויות ביחס לסימן מסחר
זכות להמשך שימושים בסימן מסחר (תיקון מס' 1) תש"ס-1999 (תיקון מס' 2) תשס"א-2000
33א. על אף האמור בחוק זה, הוגשה בקשה לרישום סימן מסחר כהגדרתו בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן - סימן המסחר), נרשם סימן מסחר בתום לב, או נרכשו זכויות בסימן מסחר בדרך של שימוש בו בתום לב, לא ייפגעו כשירותו לרישום, תוקף הרישום או זכות השימוש בסימן המסחר, בשל כך בלבד שסימן המסחר זהה או דומה לציון גאוגרפי, או לכינוי מקור, ובלבד שהגשת הבקשה לרישום סימן המסחר, הרישום או רכישת הזכויות כאמור נעשו לפני כ"ג בטבת תש"ס (1 בינואר 2000) או לפני היום שבו ניתנה לציון הגאוגרפי או לכינוי המקור, הגנה במדינה חברה שבה נמצא האזור הגאוגרפי המצוין בציון הגאוגרפי, או בארץ המקור לפי הענין.
טענת הגנה בפני הרשם ובית המשפט (תיקון מס' 2) תשס"א-2000
33ב. בכל הליך בפני הרשם או בית המשפט, שבו מעלה בעל דין טענה שהוא בעל זכות בכינוי מקור רשום או בציון גאוגרפי, רשאי בעל הדין שכנגד לטעון כי כינוי המקור או הציון הגאוגרפי אינו כינוי מקור או אינו ציון גאוגרפי.
חוק (מס' 2)
34. (בוטל).
תשס"א-2000
ביצוע
35. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות בדבר אגרות שיש לשלמן בכל ענין הנוגע לחוק זה.
תחילה
36. הוראות פרק ג' תחילתן אחרי שהסדר ליסבון בדבר הגנת כינויי מקור ורישומם הבין-לאומי, מיום 31 באוקטובר 1958, ייכנס לתקפו, ביום שיקבע שר המשפטים בהודעה[1].
לוי אשכול דב יוסף
ראש הממשלה שר המשפטים
שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן
* פורסם ס"ח תשכ"ה מס' 459 מיום 16.7.1965 עמ' 186 (ה"ח תשכ"ה מס' 635 עמ' 88).
תוקן ס"ח תש"ס מס' 1721 מיום 30.12.1999 עמ' 52 (ה"ח תשנ"ט מס' 2819 עמ' 525) – תיקון מס' 1 בסעיף 7 לחוק לתיקון דיני הקנין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), תש"ס-1999; תחילתו ביום 1.1.2000.
ס"ח תשס"א מס' 1755 מיום 15.11.2000 עמ' 5 (ה"ח תשנ"ט מס' 2819 עמ' 525) – תיקון מס' 2.
ס"ח תשס"א מס' 1756 מיום 23.11.2000 עמ' 9 (ה"ח תש"ס מס' 2875 עמ' 390) – תיקון מס' 3 [במקור מס' 2] בסעיף 4 לחוק לתיקון דיני הקנין הרוחני (הטלת סמכות הרשם על אחרים), תשס"א-2000.
ס"ח תשע"ב מס' 2325 מיום 8.12.2011 עמ' 57 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 572 עמ' 558) – תיקון מס' 4 בסעיף 5 לחוק הפטנטים (תיקון מס' 9), תשע"ב-2011; תחילתו ביום 1.4.2012 (ר' סעיף 6 לענין סמכות שר המשפטים לדחות מועד התחילה: ק"ת תשע"ב: מס' 7064 מיום 26.12.2011 עמ' 416 – צו תשע"ב-2011. מס' 7104 מיום 29.3.2012 עמ' 974 – צו (מס' 2) תשע"ב-2012).
[1] שר המשפטים קבע את יום 9.2.1967 לתחילת הוראות פרק ג' לחוק: י"פ תשכ"ז מס' 1337 מיום 9.2.1967 עמ' 864.